בתוכנית 'הבמה שלך' ב'קול חי', בהגשת יונת קפלן, התארחה הרבנית פרי כהן לשיחה מיוחדת על חודש אלול, תשובה, תפילה והנטייה האנושית לפרש כל קושי או תפילה שלא נענתה כעדות לכך ש"לא היינו מספיק טובים". כהן ביקשה להציע תנועה אחרת: פחות פחד ואשמה, ויותר אמון, אהבה והכרה בטוב שכבר קיים באדם.
קפלן פתחה וסיפרה עד כמה חודש אלול נוגע בה באופן אישי. השתיים דיברו על המעבר מתפיסה שמעמידה את הפחד במרכז, לתפיסה של קרבה ואהבה. "הפחד משתק, הוא לא מקרב", אמרה קפלן, וכהן הסכימה כי דווקא בחודש שמזמין את האדם להתקרב לבוראו, חשוב לא להפוך את עבודת התשובה למנגנון שמרחיק ומכביד.
השיחה נגעה גם ברגע המוכר שבו אדם חוזר לבית הכנסת שנה אחרי שנה ונזכר בתפילות שעדיין לא נענו. קפלן תיארה את התחושה: "הייתי פה שנה שעברה והתפללתי על דברים שאני עדיין לא נעניתי בהם". מכאן עלתה השאלה כיצד ממשיכים להאמין באהבת הקב"ה גם כשהמציאות אינה מתפתחת כפי שביקשנו וציפינו.
עוד באתר:
הרבנית כהן סיפרה כי גם היא התמודדה בעבר עם רצון עז לדבר מסוים שלא התממש לאורך זמן. "כל הזמן הייתי אומרת: אבל רגע, מה אני צריכה לתקן בשביל לזכות בזה? אולי אני לא מספיק טובה פה, אולי אני לא מספיק טובה שם". לדבריה, פעמים רבות אנשים הופכים את מערכת היחסים עם הקב"ה למעין משוואה: אם לא קיבלתי את מה שרציתי, כנראה שלא תיקנתי מספיק או שאיני ראויה לכך.
כהן סיפרה על אישה שניגשה אליה באחת מהרצאותיה, לאחר ששמעה אותה שואלת מדוע תפילתה לא נענתה, ואמרה לה בביטחון: "את לא מבינה למה הקב"ה לא נתן לך את מה שרצית?". כהן השיבה בהומור כי כנראה אותה אישה "המזכירה של הקב"ה", משום שהיא יודעת בדיוק את הסיבות. באמצעות הסיפור ביקשה להמחיש עד כמה בני אדם ממהרים לפרש את הנהגת הבורא דרך רגשות האשם האישיים שלהם.
קפלן הגדירה את הצורך הזה גם כניסיון להשיג שליטה: לעיתים מדובר בבקשות שנראות לאדם לא רק לגיטימיות אלא גם רוחניות ונכונות – בחורה שמבקשת להקים בית יהודי, או אם שמתפללת שבנה ילמד תורה. "אנחנו רוצים שהדברים יתנהלו בדרך שבה אנחנו מבינים", אמרה כהן, "שהקב"ה ייענה לדברים שאנחנו רוצים, בדרך שבה אנחנו רוצים ובצורה שבה אנחנו רוצים – וזה פשוט לא הולך ככה".
מכאן עברה השיחה לקבלות של חודש אלול. כהן הזהירה מפני נטייה לבחור דווקא את הקבלה הקשה ביותר ולנסות בכוח לשנות הכול בבת אחת. לדבריה, קבלה שאינה מותאמת לכוחותיו של האדם עלולה דווקא ליצור עוד תסכול, אשמה והתרחקות.
כדי להסביר את הדברים הביאה כהן רעיון מתורת הרב קוק, המתאר את תהליך התשובה באמצעות מים באגם: כאשר רוח מטלטלת אותם, המשקעים שבתחתית עולים והמים נעשים עכורים. התשובה, לדבריה, איננה בהכרח סערה נוספת, אלא דווקא האפשרות להשיב את האדם לשקט, לבהירות ולמקום הפנימי שלו. "אנחנו לא צריכים לקחת קבלות שישברו אותנו. זה רק יסעיר את האגם עוד יותר".
כהן סיפרה גם על רב שתיאר כיצד בילדותו היה שומע בתחילת אלול שיחות שבהן הציגו אסונות קשים ואמרו לילדים שהם קרו משום שלא התפללו או התחזקו מספיק. מדי שנה היה מקבל על עצמו שורה ארוכה של שינויים, אך כאשר לא הצליח לעמוד בהם החל להרגיש אשמה ושנאה עצמית. "התרחקתי מעצמי ושנאתי את עצמי", ציטטה אותו.
לדבריה, הכיוון הנכון הוא הפוך: "ישוב האדם אל עצמו". לפני שמחפשים את כל מה שמקולקל, כדאי לזהות את נקודות החוזקה ולהוציא אותן החוצה. "לא הכול בגללנו. אנחנו צריכים להשתדל לעשות את הטוב שבנו, להראות את הטוב שלנו לעולם, לתת את הטוב. יש בנו כל כך הרבה טוב".
קפלן סיכמה כי הכרה בטוב יוצרת תשתית בריאה שמאפשרת בהמשך גם להתבונן בחולשות בלי להיבהל מהן או לשקוע באשמה. כהן הסכימה: רק כאשר האדם מצליח לראות את האור שכבר קיים בו, הוא יכול לגשת גם למה שדורש תיקון מתוך חמלה ולא מתוך שנאה עצמית.
האזינו לשיחה המלאה בתוכנית 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן ב'קול חי':
