בתוכנית 'שעתיים לשבת' עם מני גירא שוורץ הובא ווארט לפרשת כי תבוא, על הפסוק: "השקיפה ממעון קדשך". התורה אומרת: "לא אכלתי באוני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת, שמעתי בקול ה' אלוקי, עשיתי ככל אשר ציוויתני", ולאחר מכן מגיעה הבקשה: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים".
המגיד מביא בספר "איי המגיד", כי פירוט וידוי המעשרות והדגשת המילים "עשיתי ככל אשר ציוויתני" הם למעשה הקדמה לפסוק "השקיפה מן השמים". לדבריו, מי שמבקש השגחה ניסית מאת ה' צריך להבין שהקב"ה הוא זה שציווה עליו לקיים את המצוות, ולקיים אותן לא בגלל היגיון או שכל אנושי, אלא משום שכך ציווה ה'.
לכן האדם מדגיש בעת הווידוי: "עשיתי ככל אשר ציוויתני". לאחר שהוא מכיר בכך ומצהיר על כך, הוא יכול לבוא בתחנונים ולבקש מהקב"ה: "שיפתח וישקיף ממרומים ומשמיים", ירחם עליו, יושיע אותו ויברך את עם ישראל ואת הארץ: "ברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו".
עוד באתר:
רבי אלימלך בידרמן מביא, על פי דברי רש"י בחומש בראשית, שכל "השקפה" היא לרעה, מלבד ההשקפה שבפסוק "השקיפה ממעון קדשך מן השמים". הביאור הוא, שהמבט צריך להיות "מן השמים" ולא ממבט ארצי. שכאשר מסתכלים מלמטה רואים מלחמות, אסונות, צרות ודינים, אך כאשר מביטים מלמעלה יודעים ש"אין דבר רע יורד מלמעלה".
כך "השקיפה" מן השמים מבטאת הסתכלות אחרת: הידיעה שהכול מגיע מן השמים ושהכול לטובה, גם כאשר האדם אינו מבין זאת וגם כאשר אינו זוכה לראות את הטוב. זוהי ההשקפה שעליה מבקשים בפרשה: מבט שמגיע מן השמים.
האזינו לקטע המלא מתוך התוכנית 'שעתיים לשבת' ב'קול חי מיוזיק':
