ארגון "אמת ליעקב בישראל", באמצעות עו"ד נתן משאט, שיגר למפכ"ל המשטרה ולבכירים נוספים במשטרה מכתב התראה הכולל תלונה פיקודית ומשמעתית ובקשת חופש מידע, בטענה לחשש לאכיפה בררנית כלפי נוסעים חרדים.
בלב המכתב עומדים שני אירועים שהתרחשו ב-16 באוגוסט, בהפרש של פחות משעה: בשעה 09:14 נעצר אוטובוס ששימש להסעה פנימית של ישיבת מיר, ובשעה 10:05 נעצר קו 618 מירושלים לבית שמש. במקרה השני נרשמו לפי המכתב 26 דו"חות לנוסעים.
לפי העדויות שהוצגו במכתב, באירוע הראשון השוטר שאדי גרגורה פעל ללא תג זיהוי גלוי וסירב תחילה למסור את פרטיו, בטענה שהם יופיעו בדו"ח. עוד נטען כי רפ"ק רוזנברג שאל נוסע שהודיע כי בכוונתו לפנות למח"ש: "אתה מאיים עליי?!".
עוד באתר:
עוד נטען כי לאחר שהוצע לרוזנברג להניח תפילין, הוא אמר באוזני הנוסעים: "אני סיימתי להאמין באלוקים ב-7 באוקטובר". במכתב מודגש כי עצם אמונתו האישית אינה העניין, אלא ההקשר שבו נאמרו הדברים, בתום פעולת אכיפה באוטובוס ישיבתי.
הארגון מעלה גם טענות לחוסר אחידות באכיפה. לפי העדויות, נהג האוטובוס לא היה חגור אך לא קיבל דו"ח, בעוד נוסעים אחרים נקנסו. בנוסף נטען לקשיים ראייתיים בשאלה כיצד ניתן היה לזהות מתוך ניידת נוסע שאינו חגור בחגורת אגן נמוכה בתוך אוטובוס נוסע.
ביחס לקו 618 נטען כי חלק מהנוסעים טענו שחגורות הבטיחות היו תקולות או לא שמישות, וכי העובדה ששתי פעולות אכיפה נערכו באותו בוקר באוטובוסים המזוהים עם הציבור החרדי מחייבת בירור אם מדובר היה במהלך יזום ומה היו הקריטריונים לבחירת הקווים.
המכתב מזכיר גם מקרה מוקדם יותר שבו, לפי הארגון, אותו קצין רשם דו"ח לנהג חרדי שנהג כשהוא עטור בתפילין, בטענה שהדבר פגע בשליטתו ברכב. הארגון אינו קובע כי האירועים מוכיחים אפליה, אך טוען כי הצטברותם מחייבת בדיקה פיקודית ומערכתית.
במסגרת בקשת חופש המידע דורש הארגון נתונים על אכיפת חגורות בטיחות באוטובוסים בעשור האחרון, לרבות חלוקה לפי מחוזות, קווים, אזהרות ובקשות ביטול, וכן מידע מפורט על פעילות האכיפה ביום האירוע.
במכתב נכתב: "הציבור החרדי אינו הפקר", והמשטרה נדרשה לאשר בתוך שבעה ימים את קבלת התלונה ולמסור את זהות הגורם המטפל בה. בשלב זה מדובר בטענות הארגון ובדרישה לבדיקה, ולא בממצאים או בקביעות משמעתיות נגד השוטרים.
