אין ספק – מכל המפלגות החדשות במערכת הבחירות הנוכחית, עופר וינטר הביא את ההשקה המרשימה ביותר. בניגוד למועמדים אחרים (כמו ארדן וטרופר) שהשיקו רשימות מעורפלות ללא שם בכלל, וינטר לא "הנפיץ" מפלגה באוויר. הוא הגיע מוכן לשטח: עם שם, לוגו, ועשירייה פותחת של שמות כבר על קו הזינוק. כנס ההשקה שהרים לא היה מבייש אף מפלגה ותיקה.
בציונות הדתית מיהרו לתדרך שוינטר הוא למעשה כמו נפתלי בנט, ובסוף יחבור לליברמן. אלא שהתדרוכים הללו התנפצו לרסיסים כשוינטר חתך את השמועות והכריז כי ימליץ אך ורק על נתניהו. עבור הליכוד, מדובר בבשורה שחיסלה, לכאורה, את חלומות ראשות הממשלה של ליברמן.
עם זאת, מבחינה גושית עדיין מרחף כאן סימן שאלה גדול. המהלך של וינטר אכן מזכיר את הקמת מפלגות הימין של נפתלי בנט, שכללו השקות גרנדיוזיות וכותרות מפה ועד אפריקה. השאלה הגדולה היא לאיזה בנט הוא דומה: האם לבנט של 2013 שהביא 12 מנדטים? או לבנט של 2019 שנותר מתחת לאחוז החסימה למרות הטררם התקשורתי? כדאי לזכור: בסקר האחרון לפני בחירות 2019, בנט עמד על 6 מנדטים – בדיוק המספר שוינטר מקבל כיום בסקרים. כך או כך, וינטר ללא ספק טרף את הקלפים בגוש הימין.
עוד באתר:
מה שמתרחש כרגע בגוש הימין הוא משחק פינג-פונג בין איתמר בן גביר לעופר וינטר, כאשר בתפקיד הכדור מככב בצלאל סמוטריץ'. כל צד אומר לו "תתאחד עם השני". אלא שכרגע נראה שלוינטר יש את המחבט העוצמתי יותר; הוא פשוט מעיף את הכדור מבלי לכוון אותו ליריב ספציפי, ובעצם מסיר מעצמו את האחריות.
נתניהו הפנים את המציאות הזו, והחל במסע לחצים כבד על בן גביר וסמוטריץ' כדי שיתאחדו. אם האיחוד הזה אכן יקרה, תיווצר תגובת שרשרת: מפלגות נישה כמו אלו של אבי מעוז ומשה פייגלין ייאלצו לפרוש, וגם אם יתעקשו לרוץ עד הסוף – מצביעי הימין פשוט לא ירצו לבזבז עליהם את הקול שלהם.
אבל לא רק בגוש הימין יש צרות. מתחת לפני השטח, גם בגוש השמאל התגלתה בשבוע האחרון נקודת תורפה קריטית. הגוש אומנם מגיע לבחירות מאורגן לכאורה, אך מתברר שדווקא מפלגת רעמ שהיא קלף הג'וקר" שעליו בונה אייזנקוט לממשלה שלו – עלולה למצוא את עצמה בטעות מתחת לאחוז החסימה.
כדי להבין את גודל הסכנה, צריך לצלול למספרים של מערכות הבחירות האחרונות; בבחירות 2021, הרשימה המשותפת (חד"ש, תע"ל ובל"ד) רצו ביחד. במדגמים הראשונים רע"ם אפילו לא עברה את אחוז החסימה, וגוש נתניהו חגג עם 62 מנדטים. אבל למנסור עבאס היו אקסלים משלו והוא היה רגוע – והוא צדק. רע"ם עברה את הרף עם 167,000 קולות (כ-20,000 קולות מעל אחוז החסימה), הורידה את נתניהו ל-59 מנדטים וסללה את הדרך לממשלת בנט-לפיד. בחירות 2022: בל"ד התפצלה מחד"ש-תע"ל. הפיצול הזה תרם לרע"ם תוספת קריטית של כ-20,000 קולות, מה שהקפיץ אותה לחמישה מנדטים. נחזור למערכת הנוכחית: עכשיו, חד"ש, תע"ל ובל"ד שוב מאחדות כוחות נגד רע"ם. במקביל, אחוז החסימה צפוי לעמוד הפעם על אזור ה-170 עד 176 אלף קולות. המשמעות הדרמטית: גם אם רע"ם תשמור על המספרים מ-2022, היא תרחף ממש על גבול אחוז החסימה, כשהפער לטובתה עומד על אלפי קולות בודדים בלבד.
אל מול הנתונים השבריריים האלו, רע"ם ניצבת כיום בפני שלושה קשיים מרכזיים בשטח:
1. האיחוד המחודש במגזר: הריצה המשותפת של יריביה (חד"ש, תע"ל ובל"ד) מייצרת חזית אחידה וקשה שמגבירה את התחרות על הקול הערבי.
2. אפקט סגלוביץ':הצירוף של יואב סגלוביץ' לרע"ם טומן בחובו סיכון כפול. מבית – הרשימה המשותפת תנהל נגד עבאס קמפיין אגרסיבי בטענה שהוא "התחבר לציונים". מחוץ – יאיר גולן עשוי לזהות במהלך הזה איום אלקטורלי ולנסות "לשתות" מרע"ם קולות של מצביעי שמאל-מרכז.
3. משבר החמולות בנגב: במהלך הקדנציה הצטבר זעם רב בקרב הבדואים בדרום כלפי עבאס, בעקבות סכסוכים מקומיים בין מספר חמולות. ובקרב צמוד כל כך, אובדן התמיכה בנגב עלול לעלות לרע"ם באותם אלפי קולות קריטיים שיכריעו את עתידה.
כדי לפצות על הקשיים הללו, ובפרט כדי "לכבס" בעיני המגזר את צירופו של סגלוביץ', עבאס נאלץ לשחרר הצהרות לוחמניות יותר על הקמת מדינה פלסטינית. והוא ככל הנראה ייאלץ להמשיך לתחזק את הקו הזה עד ליום הבחירות כדי לשמור על הבייס – ועל הדרך, בלית ברירה-יעניק לנתניהו ולליכוד על מגש של כסף בדיוק את קמפיין ההפחדה שהם צריכים.
נחזור לגוש הימין. בניגוד לכל התחזיות, ש"ס פתחה את קמפיין הבחירות שלה ברגל ימין, זה התחיל במהלך המבריק שעוד ידובר בו רבות – רתימתו של מרן הראש"ל הגר"י יוסף לחזית הקמפיין – ונמשך עם "סרטון החיילים" המדובר שקרץ למשרתים. ולקינוח – הגיעה גם החלטתו של השופט סולברג להורות על הסרת הסרטון מכיוון שמשתתפים בו חיילי צה"ל. אלא שההחלטה הזו, מבחינת ש"ס, הגיעה כבר לאחר מעשה. בפועל, הסרטון כבר עשה את העבודה והשיג את מטרתו במלואה, כשהפסילה המשפטית רק מעצימה את הבאזז סביבו.
ההישג האמיתי של המהלך הזה הוא בשינוי השיח. אם עד לפני שבוע ש"ס הייתה מקוטלגת אוטומטית בתקשורת כ"מפלגת ההשתמטות", הסרטון הזה הצליח לזרוע ספק ולשבור את האוטומט הזה. השבוע לא היה פאנל פוליטי אחד שלא עסק בסרטון וניתח אותו. בעולם הפוליטי, עצם העובדה שהדיון באולפנים הפך מוויכוח על "מפלגת ההשתמטות" לדיון על הזיקה של ש"ס ומצביעיה לצה"ל – היא כשלעצמה הישג אדיר וניצחון קמפיינרי מובהק.
