עסקת הנדל"ן שהוצגה, לטענת הרוכשים, כהזדמנות להשקעה קצרה הפכה למאבק משפטי: 38 רוכשי דירות, מרביתם משפחות חרדיות, פנו לבית המשפט בדרישה להשתחרר מהסכמי רכישה שעליהם חתמו בפרויקט מגורים בנתניה. התביעה הוגשה נגד אמפא יובלים, חברת מירון עילית יזמות והמשווק שמואל לידר. כך פורסם ב-TheMarker.
במרכז המחלוקת נמצאת שיטת התשלום שנקבעה בעסקות. הרוכשים שילמו בעת החתימה 7% בלבד ממחיר הדירות, בעוד יתרת התמורה – 93% – אמורה הייתה להיות משולמת בשלב מאוחר יותר. אלא שלטענת התובעים, הם נכנסו לעסקות מתוך הבנה אחרת לחלוטין מזו של רכישת דירה רגילה: לדבריהם, העסקה הוצגה בפניהם כהשקעת "פליפ", שבמסגרתה הדירה תימכר לרוכש אחר עוד לפני מועד האכלוס.
על פי טענות הרוכשים שפורסמו ב-TheMarker, המסר שקיבלו במהלך השיווק היה כי לא יידרשו בסופו של דבר להעמיד מכיסם את מלוא הסכום הדרוש להשלמת הרכישה. לשיטתם, ההנחה הייתה כי במהלך תקופת הבנייה יעלה שווי הדירות, הן יימכרו לצד שלישי במחיר גבוה יותר והרוכשים המקוריים יוכלו לצאת מהעסקה עם רווח. טענות אלה הן חלק מכתב התביעה וטרם הוכרעו בבית המשפט.
עוד באתר:
כעת מבקשים 38 הרוכשים מבית המשפט לבטל את חוזי המכר ולהשיב להם את המקדמות שכבר שילמו. לצד זאת הם דורשים לקבל בחזרה סכום מצטבר של כ-2 מיליון שקל שלטענתם שולם למשווק שמואל לידר. התביעה מציבה במוקד את השאלה מה בדיוק הוצג לרוכשים לפני שחתמו על ההסכמים, ומה היה מעמדם של המצגים שלטענתם ניתנו להם במסגרת שיווק העסקות.
הפרשה משתלבת בתופעה רחבה יותר בשוק הדיור של השנים האחרונות: יזמים שיווקו דירות במסלולים שבהם נדרש מהרוכש הון עצמי נמוך יחסית בעת החתימה, כאשר רוב מחיר הדירה נדחה למועד המסירה. עסקאות מסוג זה הפכו פופולריות במיוחד בתקופת הפריסייל, אך השינוי בתנאי השוק הותיר חלק מהרוכשים בפני הצורך להשיג סכומים משמעותיים לצורך השלמת העסקה. לפי נתונים שצוטטו בעבר ב-TheMarker, כ-6% ממי שרכשו דירות ב-2023 ביקשו בהמשך לבטל את העסקה.
במקרה הנוכחי, עם זאת, טענת הרוכשים אינה מסתכמת בקושי כלכלי להשלים את התשלום. הם טוענים כי מלכתחילה נכנסו לעסקה משום שהוצגה להם השקעה שאמורה להסתיים במכירת הדירה עוד לפני שיגיע המועד להעברת יתרת 93% ממחירה. מכאן נגזרת דרישתם לביטול ההתקשרויות ולהשבת הכספים.
המחלוקת תוכרע כעת בהליך המשפטי, שבו יצטרך בית המשפט לבחון בין היתר את ההסכמים שעליהם חתמו הצדדים ואת הראיות הנוגעות לאופן שבו שווקו הדירות. בשלב הנוכחי מדובר בטענות התובעים בלבד, ואין בעצם הגשת התביעה משום קביעה כי הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם או הטעו את הרוכשים.
