את הטרגדיה של גלעד ארדן אפשר לסכם בדבר אחד – תארו לעצמכם מתמודד שמגיע לאודישן בתוכנית 'המלחינים' ב'קול חי'. הוא עולה לבמה ובוחר לבצע את הלהיט הכי מושמע בתחנה. הוא שר טוב, אפילו מצוין, אבל השופטים מחליטים להדיח אותו. הנימוק שלהם ברור: "דווקא בגלל שבחרת להיט כל כך מוכר וקל לביצוע, ציפינו שתביא משהו אחר. משהו שיפתיע, שירגש, שייתן לנו סיבה לזכור אותך". מאחר שזה לא קרה – הוא מחוץ למשחק.
זהו בדיוק הסיפור של גלעד ארדן. הוא חזר לבמה הפוליטית עם שיר שכולם כבר מכירים בעל פה: סוגיית הגיוס. אין ספק שמדובר בלהיט התקופה ברחוב החילוני. הציבור המוסת והמשולהב דורש שוויון בנטל, הימין מדבר על גיוס, ומפלגות שלמות בונות על הנושא הזה את כל הקמפיין שלהן. אבל כשכולם שרים את אותו השיר, אתה חייב להביא עיבוד שונה. ארדן עדיין לא הצליח להראות מה יש בו שאין באחרים. הוא שר את הלהיט נכון ומדויק, אבל בלי שום טוויסט שיגרום לבוחר לעצור ולהגיד: "את זה עוד לא שמעתי".
הסיפור של עופר וינטר דומה, אבל בעייתי אפילו יותר. וינטר אומנם עבר את האודישן הראשון בהצטיינות – הוא הרים השקת מפלגה מרשימה ושר שיר חדש ומרענן שטרם הכרנו. אבל כבר בשלב השני של התחרות, הוא חזר ללהיט המוכר של הגיוס, ושם הוא נפל.
עוד באתר:
הבעיה של וינטר היא לא רק הבחירה בשיר הקל, אלא העובדה שהוא פשוט מזייף בביצוע. מיד אחרי שהצהיר בדרמטיות כי ידרוש לחוקק את חוק הגיוס עוד לפני הקמת הממשלה – נפתח הארכיון. הרשת נזכרה שרק לפני חצי שנה אותו וינטר טען שבכלל אין צורך בחוק גיוס. התוצאה? בדיוק כמו במקרה של ארדן, הסקרים האחרונים מוכיחים ש"השופטים" לא קונים את הזיוף הזה, ומעניקים לו דירוג נמוך. אם הוא ירצה לעבור את אחוז החסימה הוא יצטרך להביא שירים חדשים ומרעננים ומהר. בינתיים זה לא קורה.
לא מעט פרשנים פוליטיים היו מוכנים להישבע שטלי גוטליב לעולם לא תשוריין ב"עוצמה יהודית", וחלקם אף שמו על כך כסף. ההיגיון שלהם היה ברור ומוצק: למה שבן גביר, שעדיין מתאושש מהטראומה של סורר עצמאי כמו אלמוג כהן, יכניס לעצמו הביתה ביודעין פצצה מתקתקת דומה? התשובה האמיתית לכך היא פשוטה: בן גביר נואש.
כדי להבין את המלכוד שאליו נקלע בן גביר בשבוע האחרון, חובה לצלול למספרים. לימין שמימין לליכוד יש תקרת זכוכית ברורה של כ-14 מנדטים (אותם מנדטים שהביאו בן גביר וסמוטריץ' בריצה המשותפת והמוצלחת בבחירות הקודמות). כיום, המצב שונה לחלוטין – אותה עוגה צריכה להתחלק בין שלוש מפלגות: בן גביר, סמוטריץ', ועופר וינטר (שאליו אפשר להוסיף מנדט יקר שהוא לוקח מליברמן, מה שמעמיד את הפוטנציאל הגושי על 15 מנדטים).
נכון להיום, תמונת המנדטים בסקרים נראית בערך כך: איתמר בן גביר:7 מנדטים, בצלאל סמוטריץ': 4-5 מנדטים, עופר וינטר: 3-4 מנדטים
בן גביר מסרב בתוקף להתאחד עם סמוטריץ', מה שמצייר אותו כגורם חסר אחריות בגוש הימין. תוסיפו לזה את העימות המתוקשר והמזיק עם נתניהו, ואת האיחוד של סמוטריץ' עם משה פייגלין – שכבר הוריד את "עוצמה יהודית" בחלק מהסקרים ל-6 מנדטים בלבד – ותקבלו יו"ר מפלגה שנמצא תחת לחץ עצום.
וזו בדיוק הסיבה שהוא לקח את טלי גוטליב. על פי סקרים פנימיים שערך בן גביר, גוטליב מביאה איתה מנדט שלם שהיא שואבת ישירות מהליכוד. זהו נתון קריטי עבורו בדרך למטרת העל שלו, שנחשפת כאן: להפוך למפלגה השנייה בגודלה בקואליציה ולעקוף את ש"ס שעל פי הסקרים מתקשה בינתיים לחצות את הרף הדו-ספרתי. כדי להשאיר אבק לאריה דרעי, בן גביר מוכן לקחת את הסיכון גם עם טלי גוטליב.
