מה הקשר בין אמבטיה באירופה של המאה ה-16 לבין אחד הביטויים המוכרים ביותר בשפה? בפינת "מאיפה אתה יודע את זה" במגזין הצהריים בהגשת אריאל ברמן, הגיע עפר גדנקן לאולפן עם הסיפור שמאחורי הביטוי "לשפוך את התינוק עם המים" – ביטוי המשמש כיום כאזהרה מפני מצב שבו בניסיון להיפטר מדבר שלילי, מאבדים בדרך גם את הדבר החשוב והיקר.
גדנקן סיפר כי בתקופה שבה חימום מים היה תהליך מורכב ויקר, בני המשפחה נהגו להתרחץ בזה אחר זה באותה גיגית ובאותם מים. לדבריו, סדר הרחצה נקבע בהתאם למעמד המשפחתי שהיה מקובל אז: תחילה האב, אחריו המבוגרים האחרים, ורק בסוף הגיע תורם של הילדים והתינוקות.
אלא שעד שהקטנים נכנסו לאמבטיה, הסביר גדנקן, המים כבר היו מלוכלכים ועכורים עד כדי כך שקשה היה לראות את קרקעית הגיגית. לפי הסיפור שהביא בפינה, כאשר האם הייתה מרוקנת לבסוף את המים, היה עליה לוודא היטב שהתינוק לא נשאר בתחתית ונשפך יחד איתם. מכאן, לדבריו, התפתח הביטוי שהפך במשך השנים למטאפורה מוכרת.
עוד באתר:
ברמן ביקש לוודא את משמעות הדברים ושאל האם במקור אכן מדובר היה באזהרה ממשית שלא לשפוך את התינוק יחד עם מי האמבטיה. גדנקן השיב כי הרעיון הוא "לא להשמיט הדבר הכי יקר וחשוב", והוסיף בהומור כי מי ששומע בבית שהאמבטיה נוקתה, מוטב שיעבור בחדר הילדים ויעשה ספירה.
האזינו לדברים המלאים, מתוך 'מגזין הצהריים' בהגשת אריאל ברמן:
