ממשל טראמפ בחר שלא להתנגד למהלך הבריטי שכולל הטלת סנקציות על התנחלויות ביהודה ושומרון, ואף לא ניסה לבלום אותו מאחורי הקלעים. לפי דיווח של העיתונאי ברק רביד בערוץ 12 המתבסס על גורמים אמריקנים ודיפלומטים מערביים, ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם עדכן את הנשיא דונלד טראמפ מראש על המהלך, אך הנשיא לא ביקש ממנו להימנע ממנו ולא הביע התנגדות מפורשת.
היוזמה הבריטית כוללת סנקציות נגד אנשים וגופים המעורבים בהרחבת ההתנחלויות וכן הגבלות על יבוא מוצרים מהן. לצד בריטניה הצטרפה קבוצה רחבה של מדינות מערביות, ובהן קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה. צרפת וקנדה הודיעו גם הן על צעדים הנוגעים ליבוא מן ההתנחלויות. ברקע המהלך נמצאת בין היתר החלטת ישראל לקדם בנייה באזור E1, מהלך שמדינות מערביות רואות כפגיעה בסיכוי לרצף טריטוריאלי של מדינה פלסטינית עתידית.
על פי הדיווח, גורמים אמריקנים אף אמרו לבריטים שהם שותפים לחלק מהחששות שלהם ביחס למדיניות ממשלת נתניהו ביהודה ושומרון, גם אם אינם תומכים דווקא בכלי הסנקציות שנבחר. מדובר באיתות משמעותי לתסכול הקיים בממשל סביב ההתפתחויות בשטח, אף שאין בשלב זה שינוי רשמי במדיניות האמריקנית כלפי ההתנחלויות.
עוד באתר:
גם שר החוץ האמריקני מרקו רוביו נמנע מלצאת נגד בריטניה. כשנשאל על המהלך, הוא ציין כי לונדון עדכנה את וושינגטון מראש וכי ארצות הברית שמעה את נימוקיה. רוביו הדגיש כי הממשל מעוניין ביציבות ביהודה ושומרון ואינו רוצה לראות עלייה באלימות או במתיחות בתקופה רגישה. בכך הוא נמנע למעשה מגינוי הצעד הבריטי.
קודם לכן, שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי תקף את המהלך הבריטי והגדיר אותו "אפליה נגד העם היהודי", ואף תהה מדוע צעדים דומים אינם מופנים כלפי מדינות כמו קוריאה הצפונית, סין ורוסיה. אלא שהבית הלבן הבהיר לאחר מכן כי דבריו לא תואמו עם הנשיא או עם הנהלת מחלקת המדינה. האקבי עצמו נחשב לתומך ותיק בהתיישבות ביהודה ושומרון.
בירושלים כבר החלו בצעדי תגובה. שר החוץ גדעון סער הודיע על סגירת הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים, על הוצאת בריטניה ממנגנון התיאום בהובלת ארצות הברית ועל הפסקת הכשרת כוחות של הרשות הפלסטינית בידי הבריטים, לצד הגבלות נוספות. סער תיאר את המהלך הבריטי כהתערבות בלתי מקובלת בענייניה של ישראל.
