מהפך פוליטי בשבדיה בתום מערכת בחירות צמודה במיוחד: גוש האופוזיציה בהובלת הסוציאל-דמוקרטים של מגדלנה אנדשון השיג 176 מתוך 349 המושבים בפרלמנט, לעומת 173 לגוש שתמך בממשלתו של אולף קריסטרסון. בעקבות השלמת ספירת הקולות הודיע קריסטרסון על התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה. הסוציאל-דמוקרטים נותרו המפלגה הגדולה במדינה עם 99 מושבים, בעוד מפלגת המתונים של קריסטרסון קיבלה 70 ומפלגת השבדים הדמוקרטים ירדה למקום השלישי עם 62.
עבור ישראל, חילופי השלטון האפשריים עשויים להביא גם לשינוי במדיניות השבדית. במצע העדכני של הסוציאל-דמוקרטים מופיעה דרישה להקפיא את הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל, לצד תמיכה באיסור הכנסת מוצרים מההתיישבות ביהודה ושומרון לשוק השבדי והאירופי. המפלגה דורשת גם לחדש את התמיכה השבדית באונר"א, סוכנות האו"ם תומכת הטרור.
אלא שהדרך של אנדשון ללשכת ראש הממשלה עדיין רחוקה מלהיות מובטחת. ארבע המפלגות המרכיבות את גוש האופוזיציה הן הסוציאל-דמוקרטים, מפלגת השמאל, הירוקים ומפלגת המרכז, והפערים ביניהן משמעותיים. מפלגת המרכז מתנגדת לממשלה שבה תכהן מפלגת השמאל, בעוד מנהיגת מפלגת השמאל נושי דדגוסטאר דורשת שמפלגתה תהיה שותפה בממשלה ולא תסתפק בתמיכה מבחוץ. המחלוקת הזו עלולה להפוך את 176 המושבים לרוב שקשה לתרגם לקואליציה יציבה.
עוד באתר:
גם מפלגת השמאל מגיעה לשלב המשא ומתן לאחר קמפיין שבו התמודדה עם פרסומים קשים על מועמדים מטעמה. תחקיר שפורסם ב"אקספרסן" ושעליו דיווח גם הרדיו הציבורי השבדי העלה כי מועמדים מהמפלגה הפיצו ברשתות החברתיות תיאוריות קונספירציה אנטישמיות, לצד ביטויי תמיכה בארגון הטרור חמאס ובוולדימיר פוטין. לפי הדיווח, הפרסום הצטרף לחשיפות קודמות על מועמדים נוספים מהמפלגה שהתבטאו באופן דומה.
כעת מתחיל השלב המורכב באמת. הפרלמנט החדש אמור להתכנס ב-28 בספטמבר, והצבעה על מועמד לראשות הממשלה תוכל להיערך לכל המוקדם ביום שלאחר מכן. בשבדיה אין הכרח שמועמד ישיג רוב תומכים; הוא יכול להתמנות כל עוד רוב מוחלט של 349 חברי הפרלמנט אינו מצביע נגדו. אם ארבעה מועמדים יידחו, ייערכו בחירות חדשות. הניסיון מלמד שהתהליך עלול להימשך: לאחר בחירות 2022 נדרשו 37 ימים להקמת ממשלה, וב-2018 נמשך המשא ומתן 134 ימים. לכן תוצאות הבחירות מסמנות יתרון ברור לגוש של אנדשון, אך זהות הממשלה הבאה ומדיניותה בפועל עדיין ייקבעו במשא ומתן הקואליציוני.
