מאחורי חומות, הרים ומתחמים מרוחקים ברחבי סין מתרחשת בשנים האחרונות התרחבות יוצאת דופן של התשתית הגרעינית במדינה. תחקיר של "הטלגרף", המבוסס על ניתוח תצלומי לוויין וחוות דעת מומחים, התמקד בשבעה אתרים – פינגטונג, זיטונג, לופ נור, ג'יוצ'ואן, מיאניאנג, ג'ינטה וגואנגיואן – ומצא בהם בנייה והרחבה בהיקפים גדולים. הממצאים מצטרפים לנתוני SIPRI, שלפיהם סין מחזיקה כיום בכ-620 ראשי נפץ ומגדילה את הארסנל הגרעיני שלה מהר יותר מכל מדינה אחרת.
אחד המוקדים הבולטים הוא פינגטונג שבמרכז סין, אתר שמומחים קושרים לייצור רכיבים עבור ראשי נפץ. בניית המתקן החלה ב-2013, זמן קצר לאחר עליית שי ג'ינפינג לשלטון, ומאז הוא התרחב משמעותית. בתצלומי הלוויין נראים מערכי אבטחה חדשים, דרכים, נקודות בידוק וכעשרה קילומטרים של חומות בטון. לצד המתחם צמחה גם תשתית אזרחית נרחבת עבור העובדים, הכוללת בנייני מגורים, מסוף אוטובוסים ומתקני ספורט. ניתוח התמונות זיהה גם ציוד תעשייתי הדומה למערכות המשמשות במתקנים הקשורים לייצור נשק גרעיני במדינות אחרות.
כ-130 קילומטרים משם, בזיטונג, מתרכזת תשומת הלב במערכות ניסוי ופיתוח. מאז 2019 זוהתה התרחבות בשישה אזורים שונים במתחם, ובהם צינור ניסויים שאורכו כ-600 מטרים ושתי כיפות שמומחים מעריכים כי עשויות לשמש לניסויי חומרי נפץ בתנאים מבוקרים. במקום נבנה גם מרכז לוגיסטי המאפשר להעביר מטענים ורכיבים ממשאיות לרכבות. המתחם החל להיבנות ב-2020 והורחב שוב ב-2024 – נתון שעשוי להעיד על גידול בהיקף הפעילות והשינוע, אף שהייעוד המדויק של כל מתקן אינו ניתן לקביעה מתצלומי לוויין בלבד.
עוד באתר:
מערבה משם נמצא לופ נור, האתר ההיסטורי שבו ערכה סין את הניסוי הגרעיני הראשון שלה ב-1964. בתצלומים עדכניים זוהו פתחים ותשתיות שמומחים מעריכים כי הם קשורים למנהרות ולמתקני ניסוי תת-קרקעיים חדשים. מוקד מסקרן נוסף הוא מיאניאנג, שם שטחים שהיו בעבר חקלאיים הפכו למרכז מחקר היתוך רחב ממדים. במתקן צפויים מדענים להשתמש בלייזרים רבי עוצמה ובמערכות מתקדמות כדי לחקור את התנהגותם של חומרים בתנאים קיצוניים של טמפרטורה ולחץ – מחקר שעשוי להיות בעל יישומים אזרחיים, אך גם לספק ידע רלוונטי לפיזיקה של נשק גרעיני.
היקף הבנייה מקבל משמעות נוספת לנוכח השינוי שכבר מתחולל בכוחות הגרעיניים הסיניים. SIPRI מעריך כי בתחילת 2026 היו לסין כ-620 ראשי נפץ, לעומת לפחות 600 שנה קודם לכן, וכי מאות טילים כבר הוכנסו לשלושה שדות סילו גדולים בצפון המדינה. במקביל נמשכת העבודה על עוד כ-30 סילואים באזורים הרריים במזרח. לפי המכון, בהתאם לאופן שבו בייג'ינג תבחר לבנות את הכוח שלה, עד סוף העשור היא עשויה להחזיק במספר טילים בליסטיים בין-יבשתיים הדומה לזה של ארצות הברית או רוסיה. הערכות ארוכות טווח שפורסמו בשנים האחרונות הצביעו על אפשרות של כ-1,500 ראשי נפץ עד 2035, אם קצב ההתרחבות יימשך.
בייג'ינג דוחה את הטענה שהיא מנהלת מרוץ חימוש וממשיכה להציג את מדיניותה הגרעינית כהגנתית. שגרירות סין בבריטניה מסרה כי המדינה דבקה במדיניות של אי-שימוש ראשון בנשק גרעיני ושומרת את יכולותיה "ברמה המינימלית הנדרשת לביטחון הלאומי". אלא שהשילוב בין הרחבת מתקני הייצור והמחקר, בניית מאות סילואים והגדלת מספר ראשי הנפץ מעורר תשומת לב גוברת בוושינגטון ובמערב. גם לאחר ההתרחבות, רוסיה וארצות הברית עדיין מחזיקות ארסנלים גדולים בהרבה, אך הנתונים החדשים מצביעים על שינוי מהיר במאזן הגרעיני העולמי ועל כניסתה של סין לעידן חדש בתוכנית ההרתעה שלה.
