פרשה קשה וכואבת: משה לוי, צעיר חרדי בן 24 משכונת נווה יעקב בירושלים, עבר ארבעה חודשים מטלטלים במעצר צבאי, במהלכם לא זכה לראות את אמו החולה, גם כאשר מצבה הרפואי הידרדר והיא הייתה על ערש דווי. בני המשפחה פנו שוב ושוב לגורמים הצבאיים בבקשה לאפשר לו להגיע ולו לזמן קצר כדי לשהות לצד אמו, אך כל הבקשות נדחו. רק לאחר שהאם הלכה לעולמה, הגיע השחרור.
הפרשה החלה כאשר לוי ביקש להסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא ולנסות לקבל פטור משירות מטעמים רפואיים. בהנחיית עורך דינו הגיע לתל השומר, כשהוא מצויד במסמכים פסיכיאטריים הנוגעים למצבו הרפואי. אלא שבמקום להסדיר את הפטור המבוקש, הוא נעצר והועבר למעצר צבאי.
באותה תקופה מצבה הרפואי של אמו כבר היה קשה. בני המשפחה קיוו שלכל הפחות יוכל לשוב לביתו לקראת ראש השנה ויום הכיפורים, אולם בקשותיהם לא נענו. ככל שחלפו השבועות, מצבה של האם הלך והידרדר, עד שנאלצה להתאשפז בבית החולים ומצבה הפך לקריטי.
עוד באתר:
על פי עדותו של לוי, אמו, שכבר התקשתה לדבר, חזרה ושאלה שוב ושוב היכן בנה ומדוע אינו מגיע. גם בשעותיה האחרונות לא חדלה להביע את כאבה על היעדרותו. מתוך שבעת בניה, בן אחד בלבד לא היה לצדה – משה, שנותר מאחורי סורג ובריח.
בני המשפחה לא הרפו מהניסיונות להביא לשחרורו הזמני, ולכל הפחות לאפשר לו ביקור אצל אמו. מסמכים רפואיים ובקשות מיוחדות הועברו פעם אחר פעם לגורמים הצבאיים, אך גם כאשר מצבה של האם הפך אנוש, לא ניתן האישור המבוקש. כך נותר לוי במעצר, מבלי שזכה להיפרד מאמו.
ואז הגיעה הבשורה הקשה מכל. ביום פטירתה של האם, בסביבות השעה 12 בצהריים, ניגש אחד ממפקדיו של לוי והודיע לו כי משהו אינו כשורה בבית, וביקש ממנו ליצור קשר עם אחיו. המפקד לא בישר לו ישירות את הבשורה המרה. לוי התקשר לאחיו, ורק אז נודע לו כי אמם נפטרה וכי בני המשפחה עומדים לצאת להלוויה בתוך דקות.
דווקא באותו רגע, לאחר ארבעה חודשי מעצר ולאחר שאמו כבר אינה בין החיים, הודיעו לו גורמי הצבא כי הוא משוחרר ויכול לצאת לביתו. בתחילה נאמר לו כי לאחר ימי השבעה יהיה עליו לשוב ולהתייצב להמשך המעצר. אולם עורך דינו התעקש כי אין כל מקום לדרוש ממנו לחזור לכלא לאחר השבעה, וכי יש לשחררו ללא תנאים וללא דרישה להתייצבות מחודשת בתום ימי האבל.
בעקבות התעקשות עורך דינו שוחרר לוי. עם זאת, מעמדו הצבאי טרם הוסדר, ולדבריו, על פי הדברים שנמסרו לו מגורמי הצבא, הוא עדיין מוגדר משתמט, ובמקרה של מעצר נוסף הוא עלול לעמוד בפני ענישה חמורה יותר.
ארבעה חודשים מאחורי סורג ובריח, בקשות חוזרות שלא נענו, ואם שהלכה לעולמה מבלי שזכתה לראות את בנה. את הרגעים האחרונים בחייה לא זכה משה לחלוק לצדה, ואת האפשרות להיפרד ממנה איבד לעד.
