פרויקט מיוחד של כתבנו הפוליטי שלום שטיין לחג הסוכות חוזר אל שרשרת המהלכים, הטעויות והמשברים שליוו בחצי השנה האחרונה את הניסיון להעביר את חוק הגיוס – ומביא את הסיפור מזווית אחרת, דרך הרגעים שבהם התקבלו ההחלטות שהתבררו בהמשך כקריטיות. בפרק הראשון: ההחלטה לפצל את הדיונים, ההכרזה המוקדמת על סיומם – והפגישה שראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לקיים עם מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו, אך מעולם לא התקיימה.
אחת הטעויות הראשונות של הקואליציה הייתה ההחלטה לדון בחוק סעיף אחר סעיף. השיטה אפשרה לייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון להציג לאורך הדרך התייחסויות משפטיות נוספות לסעיפים השונים, במקום לרכז את ההערות בחוות דעת אחת.
כך, לטענת גורמים שהיו מעורבים במגעים, במקום לצמצם את מוקדי המחלוקת לקראת ההכרעה – הדיונים יצרו שוב ושוב חזיתות חדשות. ואכן, הודעות הכנסת מהתקופה מלמדות כי הייעוץ המשפטי הציג במהלך הדיונים הסתייגויות והערות מפורטות בנושאים שונים, בהם גיל הפטור ומנגנוני יעדי הגיוס.
עוד באתר:
נקודת מפנה נוספת הגיעה ב-27 בינואר. יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, הכריז כי הוועדה השלימה את הקראת סעיפי חוק הגיוס וכי היא מתקרבת להצבעה. אלא שהעבודה על החוק טרם הסתיימה. למעשה, גם לאחר ההכרזה נמשכו הדיונים, וב-29 בינואר פרסמה הכנסת כי הוועדה ממשיכה לעסוק בסעיפים נוספים; רק בהמשך אותו יום פורסמה הודעה רשמית שלפיה הסתיימה הקראת כלל הסעיפים והחוק יעבור לניסוח.
בועז ביסמוט בראשות וועדת חו"ב | קרדיט צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת.
מאחורי ההכרזה עמדה גם מציאות פוליטית דחוקה: החרדים נדרשו לתמוך בתקציב המדינה, ובקואליציה ביקשו להציג התקדמות ממשית בחוק הגיוס. אלא שהייעוץ המשפטי דרש להשלים את העבודה על הנוסח. בפברואר, לאחר שבועות של דיונים, הפער המרכזי עבר אל תוך המפלגות החרדיות עצמן. בש"ס כבר הייתה נכונות להתקדם גם ללא אימוץ מלוא דרישות הייעוץ המשפטי, בעוד בדגל התורה התעקשו כי ללא פתרון משפטי שייתן לחוק סיכוי לעמוד בביקורת בג"ץ – אין טעם במהלך. כל זאת התרחש לאחר המשבר סביב פיצול חוק ההסדרים, שבמהלכו דגל התורה עיכבה במשך ימים את התקדמות הקואליציה.
בשלב הזה החליט נתניהו לנסות לפרוץ בעצמו את המבוי הסתום. ראש הממשלה ביקש להגיע לביתו של הגר"ד לנדו ולשכנע אותו לאפשר את קידום החוק גם ללא הסכמה מלאה עם הייעוץ המשפטי. אלא שהפגישה מעולם לא יצאה לפועל. בבית הגר"ד לנדו סירבו לבקשה, ובדיווחים שפורסמו אז אף נמסר מלשכתו כי הוא נמנע מלפגוש "סמלי שלטון". מבחינת הקואליציה, זו הייתה נקודה משמעותית: גם ניסיון של ראש הממשלה להתערב אישית לא הצליח באותו שלב לפרוץ את המחלוקת.
הזמן חלף והפערים נותרו. ערב פורים הצליח יו"ר ש"ס אריה דרעי לקדם שינוי בעמדת רבני דגל התורה ולהביא לנכונות להתקדם, אלא שאז השתנתה שוב המציאות הביטחונית עם המלחמה מול איראן – והטיפול בחוק נדחק הצידה. כבר בתחילת המלחמה העביר נתניהו למזכיר הממשלה יוסי פוקס מסר שלפיו יש לצמצם את החוק, מתוך הבנה שבמתכונת הרחבה יהיה קשה להביאו לאישור.
פוקס החל להכין מספר חלופות מצומצמות. אחת מהן תהפוך בהמשך להצעה שנודעה כ"חוק הקפאת המעצרים" – הוראת שעה שנועדה לעסוק בעיקר בהליכים הפליליים נגד תלמידי ישיבות. חודשים לאחר מכן הסביר פוקס בוועדת החוץ והביטחון כי ההצעה אינה מבטלת את חובת הגיוס אלא משנה באופן זמני את סוגיית ההליכים הפליליים. בינתיים הכנסת יצאה לפגרה, וההכרעה הגדולה שוב נדחתה.
מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס בדיון על חוק הגיוס בוועדת חוץ וביטחון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.
כך הסתיים השלב הראשון בסאגה: מהחלטה פרוצדורלית שנראתה שולית, דרך הכרזה מוקדמת על סיום הדיונים ועד ניסיון שלא צלח להביא את ראש הממשלה אל ביתו של הגר"ד לנדו. חוק הגיוס לא התקדם אל קו הסיום – והמתחים שהצטברו מתחת לפני השטח עוד עמדו להתפרץ.
בפרק הבא: כך נראו רגעי הפיצוץ.
