תל אביב הפכה במשך השנים למקום שבו רבים מצאו כתובת של תורה, תשובה והכוונה, אצל הגאון הרב מרדכי אוירבך זצ"ל. הרב, שנולד לפני כ־84 שנים בשכונת שערי חסד בירושלים, היה בנו הרביעי של הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך, ואחיהם של הגאונים רבי שמואל, רבי אברהם דוב ורבי עזריאל אוירבך. לאחר נישואיו לרבנית גיטל, בתו של הגאון רבי אהרן למברגר ונכדת האדמו"ר רבי אברהם יהושע מקופיטשניץ זי"ע, קבע את מושבו בתל אביב. במשך השנים הפך בית מדרשו "אביר יעקב" ברחוב אוליפנט למקום שאליו הגיעו אנשים כדי "להרגיש קדושת ירושלים בתל אביב". בערב יום הכיפורים האחרון, הסתלק הרב לבית עולמו, והותיר אחריו תלמידים רבים שסיפרו על הקשר העמוק שנוצר בינם לבין דמותו.
אחד מהם הוא שחר בלומנטל, כיום איש חינוך, ותלמיד של הרב במשך עשרות שנים. בלומנטל סיפר כי גדל ברמת גן, למד בבית הספר בליך, שירת בצבא והקים לאחר שחרורו את תיאטרון הבובות "ליליפוט". כיום הוא נשוי, אב לשמונה, מתגורר בתל אביב ומלמד בישיבה לאומנויות ומדעים ברוטשילד, בין היתר מסילת ישרים ואנגלית. הוא חזר בתשובה בגיל 27, ובתחילת דרכו למד קבלה, עד שהבין שעליו להתחיל בלימוד גמרא. בעקבות חברו יצחק אזולאי הגיע לבית הכנסת ברחוב אוליפנט 17, שם החל ללמוד מסכת ביצה עם ברוך רימר. באחת הפעמים פגש לראשונה את הרב מרדכי אוירבך זצ"ל, שלא הכיר את ייחוסו התורני, אך התרשם מ"זיק של שובבות בעיניים" ומחוש ההומור שלו. לדבריו, בתוך זמן קצר עבר מרמת גן לתל אביב, בסמוך לרב.
הדברים נאמרו במסגרת התוכנית 'תל אביב של מעלה' בהגשת ישראל מאיר – תוכנית מיוחדת לזכרו של הרב. לצדו של שחר בלומנטל השתתפו רוני איילון וירש ואורי מלמד, וכן הגאון הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה וראש ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב. בלומנטל תיאר את ליל ערב יום הכיפורים שבו הובאה מיטת הרב לבית המדרש: "הבית מדרש היה מלא עד אפס מקום", אנשים עמדו בצפיפות, והגינה התמלאה עד שהמשטרה נאלצה להרחיק את הציבור. לדבריו, "כולם, הילדים קטנים, והנכדים שלו, וטיפוסים כאלה וטיפוסים כאלה, ואנשים מבוגרים, כולם, כולם" מיררו בבכי. הוא ראה בכך ביטוי ליכולתו של הרב "להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד" ולהכיל מנעד רחב של אנשים.
עוד באתר:
רוני איילון וירש סיפר כי הקהילה של הרב הייתה מוכרת בקרב בעלי התשובה בתל אביב כמקום שבו נמצא "האור שמאיר לבעלי התשובה". לדבריו, הרב העניק לכל מי שנכנס אליו תחושה של קבלה ורוגע, "כאילו, ההרגשה שאתה בא אליו, הוא שם בשביל, קודם כל, להרגיע אותך". לצד זאת, בלומנטל סיפר כי הרב לא ראה את עצמו כמי שצריך לעסוק בשכנוע וביחצנות לתורה. לדבריו, הרב אמר: "התורה מונחת בקרן זווית. אין לתורה יחצנות. אין כזה דבר יחצנות לתורה. מי שרוצה יבוא וייטול".
כאשר נשאל הרב כיצד בכל זאת מקרבים אנשים, השיב: "אתה רוצה שיתקרבו לתורה, תשב ותלמד תורה, וכך תהפך לאבן שואבת". במקביל, הרב ידע להכיל ולסייע לאנשי קירוב אחרים, להפנות אליהם בעלי תשובה ולייעץ להם, גם כאשר דרכו האישית הייתה שונה. הרב מיכה הלוי הוסיף כי היה מקרב אנשים באמצעות לימוד גמרא והלכה, ואילו בלומנטל סיפר על שיעוריו הקבועים במשנה ברורה, רמב"ם, רש"י וחומש, שבהם "הוא היה כאילו עכשיו קורא אותם מחדש".
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'תל אביב של מעלה' ב'קול חי':
