"צחי, אתה רוצה ללמוד?" – כך החל עבור אחד מתלמידיו של הרב מרדכי אוירבך זצ"ל קשר שהפך למסע של שנים. התלמיד סיפר כי הרב היה הראשון, וכפי שאמר בצער, "כרגע בצערי גם האחרון שקיבלתי ממנו בחיי משהו בכלל". בפגישתם הראשונה הרב החזיק את שתי ידיו, הביט בו בעיניים ושאל לשמו. לאחר שהשיב "צחי", הרב שאל אם הוא רוצה ללמוד. משענה בחיוב, שחרר את ידיו, הניח את ידו על כתפו והוביל אותו לחדר קטן ליד המטבח, שם ישב ברוך רימר. "הבחור הזה רוצה ללמוד, תלמד איתו", אמר הרב והלך. התלמיד תיאר את האחיזה כתחושה שלא הכיר מעולם, ואמר כי "עדיין מחזיקה אותי עד היום, גם אחרי שהסתלק".
בהמשך סיפר כי לאחר כמה שבתות בקהילה עלה בו רצון לפגוש את הרב ביחידות, אך הוא לא העז לבקש זאת. במוצאי שבת, לאחר תפילת ערבית, ניגש אליו הרב בעצמו והציע: "מה דעתך לעבור, לעשות אצלי הבדלה ונשאר לדבר קצת?" באותה תקופה היה התלמיד במצוקה גדולה סביב רצונו להינשא, לאחר שנדרש להמתין שנה נוספת ללימוד. הוא סיפר לרב על כאבו, והרב חייך ואמר: "אני מאמין שיהיה בסדר".
כשלושה שבועות או חודש לאחר מכן השתנתה ההחלטה, והרב אירגן לו אירוסין. בנוסף, הוא סיפר על הלימוד שלו עם הרב בכל יום, ועל שאלה הלכתית מורכבת ששאל את הרב. הרב השיב לו: "תפתח פרק שלישי במסכת שבת, עמוד ראשון, תלמד, ותגיע אליי ב-10:30 בלילה". במשך שמונה חודשים, בכל לילה בשעה 22:30 ועד חצות, למד אתו הרב את הסוגייה, עם הראשונים והאחרונים ועד המשנה ברורה, עד שהגיע לתשובה שביקש.
עוד באתר:
את הדברים סיפר תלמידו של הרב במסגרת התוכנית המיוחדת 'תל אביב של מעלה' בהגשת ישראל מאיר. בהמשך סיפר התלמיד גם על התמודדות אחרת. לאחר כשנתיים וחצי של לימוד גמרא מבוקר עד ערב, פתח ערב אחד את הספר "ליקוטי מוהר"ן" והתרגש מאוד. למחרת אמר לרב כי אינו מרגיש עשירית ממה שהרגיש בלימוד ההוא. הרב אחז בידיו ואמר: "יצחק, יש דרכי קיצור, יש דרכי קיצור למקום שאתה מחפש, אבל אתה לא תגיע לאותו מקום". לדבריו, הרב הסביר שאם הוא רוצה להגיע לשם, עליו "לנס מותניים" ולהמשיך בדרך שבה הוא הולך. בהזדמנות אחרת הסביר הרב את משמעות ההרגל בלימוד תורה: "לא תמיד יש לי חשק ללכת לעבודה, אבל זו עבודה. נקודת ההתחלה שתהפוך את התורה להרגל". גם ביום שבו אין חשק ללמוד, ממשיכים משום שזה ההרגל.
בהמשך נחשף סיפור נוסף. שחר בלומנטל סיפר כי בתחילת המלחמה הציע לרב להקליט שיר עבור החיילים. הרב הסכים, והם בחרו ב"שומר ישראל". בלומנטל הכין פלייבק, הגיע לבית הרב עם אוזניות ומכשיר הקלטה, והרב שר את השיר בטייק אחד. לאחר שהשיר התפרסם וקיבל תגובות, הרב נלחץ ואף שאל: "מה עשית? מה עשית?" אך לאחר שבוע או שבועיים, כשנוכח שהשיר עשה טוב, כבר צחק עליו וסיפר לאחרים על "התקליט שהוצאנו ביחד".
הסיפור האחרון שהביא בלומנטל עסק בשמונה ניגונים נוספים שהקליט מהרב לפני כ־32 שנה. כשהיה בעל תשובה צעיר ורווק, ביקש מהרב ללמד אותו את ניגוני הקהילה. יום אחד, כשהתגורר בדירה ברחוב אלנבי, דפק הרב בדלת ואמר לו: "באתי לשיר לך". הוא נכנס, התיישב ושר, ובלומנטל הקליט אותו. כיום נמצאות בידיו שמונה הקלטות, ובהן ניגונים כמו "יצא חסדו", "בשפלנו זכר לנו", "בקשי נפשי", "לירושלים עירך ברחמים" וניגונים נוספים. לדבריו, יצחק אזולאי שמע את ההקלטות לאחרונה והתקשר אליו כשהוא בוכה, ואמר: "מה זה, אני מעולם לא שמעתי שירה כל כך עמוקה". בלומנטל סיפר כי בכוונתו להוציא את ההקלטות לציבור, והוסיף כי בקהילה כבר מתחילים להיאסף סיפורים וזיכרונות לקראת אפשרות של ספר על הרב.
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'תל אביב של מעלה' ב'קול חי':
