
אח"י דרקון, הצוללת החדשה והמתקדמת של חיל הים, השלימה בסוף השבוע שעבר את המסע הארוך מגרמניה לישראל – אך מאחורי שנות הבנייה במספנה בקיל התנהל גם סיפור מודיעיני רגיש. במערכת הביטחון בחנו לאורך הדרך סיכון אפשרי לאיסוף מידע על הצוללת, בין היתר בשל נוכחותם של חוקרים איראנים במכון מחקר ימי הפועל במרחק של כ-2.2 קילומטרים בלבד מהמספנה שבה נבנה כלי השיט האסטרטגי, כך על פי הדיווח בערוץ 14.
בלב הסיפור נמצא מכון GEOMAR בקיל, מוסד מחקר מוכר שעוסק בחקר האוקיינוסים, מדעי הים ומיפוי קרקעית הים. פעילותו המוצהרת היא אזרחית ומדעית, אולם הקרבה הגיאוגרפית שלו למספנות שבהן נבנות צוללות וכלי שיט צבאיים הפכה אותו, על פי הדיווח, לנקודה שנבחנה במסגרת הערכות הסיכון הישראליות סביב פרויקט אח"י דרקון. החשש לא נבע מעצם פעילותו של המכון, אלא מזהותם והרקע של חלק מהחוקרים שפעלו בו.
לפי הבדיקה שפורסמה, במכון עבדו כעשרה חוקרים איראנים שלמדו קודם לכן במוסדות אקדמיים באיראן. לפחות חמישה מהם היו קשורים בעברם האקדמי לאוניברסיטת שהיד בהשתי ולאוניברסיטת אמיר כביר. מוסדות אלה הופיעו לאורך השנים בהקשרים של סנקציות והגבלות מערביות הנוגעות לתוכנית הגרעין האיראנית ולמחקר בעל פוטנציאל דו-שימושי. עם זאת, עצם לימודיהם של החוקרים במוסדות הללו אינו מוכיח כי עסקו בריגול או שניסו להשיג מידע על הצוללת הישראלית.
עוד באתר:
הרגישות סביב הנושא התחזקה על רקע אזהרות קודמות של גורמי מודיעין בגרמניה מפני שימוש אפשרי באקדמיה ובמחקר המדעי לצורך איסוף ידע רגיש בידי מדינות זרות, ובהן איראן, רוסיה וסין. על פי הפרסום, גם משרד הביטחון והמוסד בחנו את הסביבה שבה נבנתה אח"י דרקון ואת הסיכונים האפשריים הנשקפים מהימצאות גורמים בעלי זיקה למדינות עוינות בקרבת הפרויקט. צעדים שננקטו להגנת הצוללת והמידע הקשור אליה מטבע הדברים אינם מפורטים בפומבי.
השאלה המסקרנת נותרת אפוא ללא תשובה חד-משמעית: האם איראן ניסתה בפועל לנצל את הנוכחות האקדמית בקיל כדי לאסוף מידע על הצוללת הישראלית? נכון לעכשיו לא פורסמה ראיה המוכיחה ניסיון איראני לעקוב אחר אח"י דרקון, לחדור למערכות הקשורות לפרויקט או להשיג חומר מסווג מהמספנה. גם אין ראיה פומבית לכך שמי מהחוקרים האיראנים במכון GEOMAR פעל בשליחות המודיעין האיראני. הנתונים שנחשפו מצביעים על סיכון שנבחן – ולא על פעולת ריגול שהוכחה.
משרד הביטחון אף ביקש להבהיר כי אין בידיו מידע המעיד על זליגת חומר רגיש מהפרויקט. בתגובה נמסר: "הטענות על דליפת מידע אינן מוכרות ואין ברשותנו כל אינדיקציה לכך. משרד הביטחון מקיים שיתוף פעולה הדוק ושוטף עם רשויות הביטחון בגרמניה, וככלל, איננו מפרטים אודות מעטפת ההגנה ומערכי האבטחה המיושמים בשטח".
























