שש שנים להסתלקותו של האדמו"ר מפיטסבורג בעל ה'תפארת מרדכי' זצ"ל, הזמר ובעל המנגן ר' שלמה כהן הגיש את התוכנית "למקדשך תוב" שהוקדשה לדמותו ולניגוניו שהפכו לחלק בלתי נפרד מעולם המוזיקה החסידית. אחד האורחים המרכזיים היה המלחין והמעבד הנודע מונה רוזנבלום, שהכיר את הרבי עוד לפני שעלה על כס האדמו"רות וליווה מקרוב את יצירתו המוזיקלית. "הקב"ה הביא אותנו שנוכל להפיק ביחד דיסקים עם ניגונים שלו בעיקר", סיפר מונה, ותיאר את הלחנים ככאלה שהפכו עם השנים ל"נכסי צאן ברזל".
כששלמה כהן ביקש להבין מה היה החידוש שהביא הרבי לעולם הנגינה החסידית, מונה לא דיבר תחילה על סולמות, מקצבים או עיבודים – אלא על הנשמה. "הוא הכניס את הלב בתוך העולם המוזיקה שלנו. המוזיקה זה דבר שיוצא מהלב. זה דבר שנובע מתוך הנשמה", אמר. בהמשך הסביר כי בעיניו כוחם של הניגונים נבע מכך שאצל הרבי השירה לא הייתה תחום אמנותי נפרד מעבודת ה', אלא חלק ממנה. לדבריו, הרבי "הוציא את מה שהקב"ה נתן לו בתוך הלב", ואילו תפקידם של המעבדים היה לקחת את אותו רגש ולהעניק לו את המעטפת המוזיקלית.
מונה אף שיתף במבט מרתק אל העבודה באולפן. למרות עומק הרגש שהיה בכל לחן, לא כל יצירה הייתה פשוטה לעיבוד: לעיתים המבנה המוזיקלי והמעברים בין המקצבים דרשו התאמות כדי שהקהל יוכל להתחבר אליהם באופן טבעי. לדבריו, היו בינו לבין הרבי גם "כמה ויכוחים", אך הם היו מוזיקליים והרבי ידע לקבל את הערותיו. מנגד, הרבי הקפיד מאוד שלא להכניס אל תוך ניגוניו קישוטים שלא תאמו את רוח השירה החסידית האותנטית. "הכוח של השירה שלו היה אצלו עבודת השם", הסביר מונה.
עוד באתר:
אחד הרגעים המיוחדים בשיחה הגיע כשכהן שאל אם היה ניגון שמונה שמע ומיד ידע כי מדובר ביצירה יוצאת דופן. התשובה הובילה ישירות ל"למקדשך תוב". "מהרגע הראשון לא עזבתי אותו לרגע אחד. אי אפשר לעזוב כזה דבר", סיפר רוזנבלום. לדבריו, עוצמת היצירה הייתה אחת הסיבות לכך שבאחד האלבומים הראשונים הוחלט להוציא תחילה רק את קטע ה"קדושה", ורק בהמשך לצרף את היצירה בשלמותה.
שלמה כהן מצדו סיפר עד כמה המפגש עם יצירותיו של הרבי, בתיווכו של מונה, שינה את תפיסתו המוזיקלית. לדבריו, לפני שנחשף לעולם הזה הכיר סגנונות שונים של מוזיקה חסידית, אך לא ידע שבדור הנוכחי יכול להיווצר לחן כמו "למקדשך" – כזה שגם בעוד עשרות שנים עשוי להישמע כאילו הגיע מדורות קדומים. מונה השיב לכהן כי גם הוא עצמו העניק לניגונים "פירוש" ונופך מיוחד בביצועיו, וכי הרבי העריך זאת מאוד. השניים נזכרו גם באהבה הגדולה שרחש הרבי לכהן ובחיבור שנוצר ביניהם סביב השירים.
לקראת סיום ניסה כהן לברר אם אפשר לדבר על "מונה שלפני פיטסבורג" ועל "מונה שאחרי פיטסבורג". רוזנבלום תיאר במקום זאת תהליך משותף של שנים: "אני בעצם גדלתי איתו ביחד". הוא הגדיר את הרבי כחדשן – לא במובן של התרחקות מהמסורת, חלילה, אלא כמי שידע לחדש מתוכה. "כוח השירה אצלו הייתה עבודת השם", אמר, והוסיף כי הרבי הבין את הקשר שבין שירה, אמונה והתקשרותו של יהודי לקב"ה. מבחינתו, זהו גם סוד הישרדותם של הניגונים: הם לא נולדו כדי להפוך ללהיטים, אלא מתוך עולם פנימי של אמונה ועבודת ה'.
האזינו לדברים המלאים:
