הקשר המיוחד בין הגאון הרב מיכה הלוי, רבה של פתח תקווה וראש ישיבת היכל נחמיה בתל אביב, לבין הרב מרדכי אוירבך זצ"ל נרקם בעיר תל אביב. הרב מיכה מספר כי היה מגיע עם בחורי הישיבה בשבתות, כשהם צועדים ברגל ממנחת יצחק לביתו של הרב ברחוב נחמני. שם התקיימה סעודת שבת שאליה הרב היה מקרב אורחים רבים, ולאחריה היו בחורי הישיבה מצטרפים לשירים ולדברי תורה ארוכים ומיוחדים, כשלעיתים גם אחד התלמידים היה מוסר דבר תורה.
הרב מיכה הלוי אמר את הדברים בתוכנית 'מועדים לתורה' עם ישראל מאיר - תוכנית מיוחדת לזכרו של הרב. עוד נאמר כי אחת התכונות הבולטות אצל הרב אוירבך הייתה השילוב בין גאונות בתורה לבין גאונות במידות. הרב קירב אנשים לתורה באמצעות לימוד גמרא והלכה, גם בנושאים שעלולים להיראות במבט ראשון כבדים ומורכבים. שחר בלומנטל מספר כי במשך שנים ישב בשיעורי הרב לאחר תפילת שחרית, ואף היה מביא לו את כוס הקפה. לאחר שיחת חולין קצרה, היה מתחיל שיעור במשנה ברורה, רמב"ם, וחומש רש"י.
שחר בלומנטל שהשתתף אף הוא בתוכנית הדגיש כי אף שמדובר היה בהלכות כמו נטילת ידיים, ללא מסרים מפורשים של אמונה או קירוב, המתיקות, הרצינות והאופן שבו הרב למד והסביר את הדברים יצרו תחושה של התחדשות. "כשאתה יודע שהוא כבר עבר עליהם 200 פעם לפני כן, אבל כאילו עכשיו הוא קורא אותם מחדש", תיאר.
עוד באתר:
בהמשך נשאל הרב לוי כיצד ניתן להשתמש בדרך הזו גם בקירוב יהודים הנמצאים בתחילת דרכם. תשובתו הייתה: "לא לכפות, לא לדרוש בצד ההלכתי, אלא לדרוש את ההלכה בעומקה ובמתיקותה". לדבריו, הרב אוירבך היה שמח מאוד בלימוד המשנה ברורה, וגם לאחר שחזר עליה פעמים רבות הייתה ניכרת אצלו התחדשות. בלומנטל סיפר כי הרב היה אומר: "תשב ותלמד, ומי שלומד תורה, הוא נהפך לאבן שואבת", והדגיש את הנורמליות שאפיינה אותו: "תהיה נורמלי, אל תנסה לבלוט".
הרב לוי תיאר בית מדרש שפעל ללא יחסי ציבור, שלטים או פרסומים: "מעולם לא היה פלייר שיצא החוצה ואמר, יש תקיעת שופר פה, ויש מנחה פה". למרות זאת, לדבריו, מאות אנשים נשאבו לבית המדרש. בסיום הוזכר המשפט שנאמר בשם הרב: "הוא לא כותב ספרים, הוא כותב אנשים". הדברים נחתמו בקריאה לשים את דמותו מול העיניים ולדעת שהתורה היא "אבן שואבת", כאשר לדבריו, "רק אנחנו צריכים להיות ראויים לכך".
