מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם שילוב יוצא דופן של כיתות צפופות, אוכלוסיית תלמידים שגדלה במהירות והוצאה ציבורית גבוהה על חינוך. כך עולה מדוח Education at a Glance 2026 של ה-OECD, שפורסם היום ומציג השוואה בין מערכות החינוך במדינות הארגון. הדוח השנה שם דגש מיוחד על המחסור במורים ועל תנאי עבודתם.
אחד הנתונים הבולטים נוגע לצפיפות בכיתות. בנתוני ההשוואה האחרונים הזמינים, בכיתה יסודית בישראל לומדים בממוצע כ-27 תלמידים, לעומת כ-21 במדינות ה-OECD. בחטיבות הביניים הציבוריות המספר בישראל מגיע לכ-31 תלמידים בכיתה, מהגבוהים בארגון. הפער הזה מציב את ישראל בצמרת המדינות מבחינת צפיפות בכיתות, ומשקף בין היתר את קצב הגידול הגבוה של אוכלוסיית התלמידים.
גם שעות ההוראה של המורים מציגות תמונה שונה בין שלבי החינוך. בשנת 2025 מורה בבית ספר יסודי בישראל לימד בדרך כלל 844 שעות בשנה, לעומת ממוצע של 770 שעות במדינות ה-OECD — כמעט 10% יותר.
עוד באתר:
בחטיבת הביניים הנתון הישראלי עמד על 707 שעות, כמעט זהה לממוצע הארגון של 710 שעות. הדוח מדגיש כי שעות ההוראה הן רק חלק משעות העבודה הכוללות של המורה, שכוללות גם הכנת שיעורים, בדיקת עבודות ומשימות נוספות. OECD
במקביל, הנתונים מצביעים על גידול חריג במספר עובדי ההוראה בישראל. בין 2015 ל-2024 זינק מספר המורים בבתי הספר היסודיים בישראל ב-97%, בעוד שמספר התלמידים גדל ב-18%. עוד עולה כי 7.1% מהמורים ביסודי ובחטיבות הביניים בישראל לא היו בעלי מלוא ההסמכה הנדרשת בשנת הלימודים 2024/25 — שיעור נמוך מממוצע ה-OECD, שעמד על 9.1%. שיעור המורים שעזבו את המקצוע באותה שנה היה 2.5% בלבד, לעומת 6.4% בממוצע במדינות הארגון. OECD
גם מבחינת ההוצאה על חינוך ישראל נמצאת גבוה. ב-2023 עמדה ההוצאה הממשלתית על חינוך, מהיסודי ועד להשכלה הגבוהה, על 5.1% מהתמ"ג, לעומת 4% בממוצע ה-OECD. ההוצאה הכוללת, כולל מקורות פרטיים, הייתה גבוהה אף יותר. עם זאת, כאשר בוחנים כמה מושקע בכל תלמיד, התמונה מתהפכת: בישראל הוצאו בממוצע 10,913 דולר לתלמיד, במונחי כוח קנייה, לעומת 13,601 דולר בממוצע הארגון. OECD
נתון נוסף שמבליט את הלחץ העתידי על המערכת הוא התחזית הדמוגרפית: מספר הילדים בישראל בגילים 5–14 צפוי לגדול ב-16% עד 2033. ב-OECD מציינים כי המשמעות היא צורך עתידי במספר גדול יותר של מורים, אלא אם ייעשו שינויים במדיניות הנוגעת לגודל הכיתות, היקפי המשרות וחלוקת המשאבים. OECD
לצד הנתונים האלה, הדוח מראה כי שכר המורים בישראל עדיין נמוך ביחס לבעלי השכלה אקדמית אחרים. מורי גני הילדים משתכרים בממוצע 27% פחות מעובדים אחרים בעלי השכלה גבוהה, ומורי חטיבות הביניים כ-24% פחות. גם שביעות הרצון מהשכר אינה גבוהה: לפי נתוני TALIS, רק 33.9% ממורי חטיבות הביניים בישראל דיווחו שהם מרוצים משכרם.
