אדם בנה סוכה מהודרת, הקפיד על כל הפרטים והדקדוקים, בירך ואכל סעודה בסוכה – ובכל זאת, לא יצא ידי חובת מצוות סוכה. כיצד ייתכן שאדם אוכל בתוך סוכה כשרה ומהודרת, אך נחשב כאילו אכל מחוצה לה? שאלה זו נשאלה בבית המדרש הגדול של 'קול חי' בתוכנית 'מועדים לתורה' עם הרב נחום נוסבכר.
מאזין שעלה לשידור הציע את התשובה דרך מחלוקת הפוסקים בשאלה אם מצוות צריכות כוונה. לדבריו, גם לשיטות שלפיהן אין צורך בכוונה מפורשת, נדרשת לכל הפחות כוונת מעשה המצווה. הוא הביא את דברי המשנה ברורה בביאור הלכה בעניין אדם שלוקח טלית מחברו ועולה עמה לתורה, אך לובש אותה רק לשם כבוד ולא כדי לקיים מצוות ציצית. במקרה כזה, אף שהטלית מהודרת ויש בה ציציות כשרות, ייתכן שהוא נחשב כמי שלבש בגד בעל ארבע כנפות ללא ציצית.
עם זאת, אדם שבנה סוכה, ירד מביתו שבקומה הרביעית והלך אליה כדי לאכול, גם אם לא כיוון במפורש – עצם ההליכה עשויה להעיד שכוונתו לקיום המצווה. אולם אדם שנוהג לאכול מדי יום את ארוחת הצהריים במרפסת, וכעת אכל שם כהרגלו בלי לשים לב שהקים סוכה, עשוי להיחשב כמי שלא כיוון כלל למעשה המצווה. הרב ציין כי החולק על הביאור הלכה בעניין זה הוא המנחת חינוך, והוסיף שיש עוד מקום להרחיב ולדון בדברים.
עוד באתר:
בהמשך עלה מאזין נוסף והציע תשובה אחרת: אם ירדו גשמים, ייתכן שלפי חלק מהשיטות אסור לאכול בסוכה, ולכן גם סוכה מהודרת לא תועיל. מאזין אחר הוסיף שאם אדם מכוון במפורש שלא לצאת ידי חובה, הוא בוודאי אינו יוצא – גם לפי השיטות שמצוות אינן צריכות כוונה. הרב הסכים, אך העיר כי קשה להניח שאדם מישראל יכוון כך במכוון. הוא הזכיר גם אפשרות של סוכה גזולה, והדיון גלש לשאלת הקרקע והשטח שעליו הוקמה הסוכה, לרבות מצב שבו נעשה שימוש בשטח של שכן ללא הסכמתו.
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'מועדים לתורה' ב'קול חי':
