אמן הרגש והגראמער הנודע אהרל'ה וינטרוב מגיש יצירה מוזיקלית מרטיטת לב בשם "פנה לחטאות", המבוססת על לחנו הקדוש של הרה"ק בעל ה"אמרי שפר" מדארג זצ"ל, בליווי מוזיקלי מוקפד של המעבד שמוליק וינרייך. הגראמען מגולל בכישרון נדיר ובחרוזים מלאי רגש את קורות מסע עלייתם של תלמידי הגר"א מווילנא לארץ הקודש בראש חודש אלול, בראשות תלמידו המובהק הגאון רבי ישראל משקלוב זצ"ל. הנוסעים, שכללו אברכים ונערים מצוידים בספרי גמרא, הפכו את סיפון האונייה לבית מדרש שוקק של תורה ותפילה, עד אשר הגיע ליל מוצאי שבת האחרון של השנה, עת התכוננו בחרדת קודש לאמירת סליחות ראשונות עם חצות הליל.
בעיצומה של שעת חצות, התחוללה לפתע סערה אדירה ומאיימת בלב ים אשר טלטלה את כלי השיט הרעוע וכמעט שברה אותו לרסיסים. רבי ישראל ותלמידיו שפכו ליבם כמים בזעקות שבר, אך גלי הים רק גאו בכפליים, עד שרב החובל ניגש בבהלה והודיע כי לא נותר להם לחיות יותר משעה קלה. לנוכח סכנת הטביעה הברורה, הורה הרב לנוסעים להתכונן לרגעיהם האחרונים בעולם ולערוך וידוי אישי מפורט למהדרין כדי להשיג כפרה שלמה טרם מותם. הוחלט לפתוח את שורת הווידויים מהצעיר שבחבורה, חיימ'קה בן העשר, אשר פרץ בבכי מר והתוודה כי נכשל בעוון שקר. לשאלת הרב על פשר המעשה, פתח הילד בסיפור מסמר שיער על חיי משפחתו בעיר וילנא.
חיימ'קה סיפר כי אביו עבד כסנדלר שעתיים ביום בלבד והקדיש את שאר עתותיו לתורה, תוך שהם מתגוררים בשכנות ובדלות עצומה בסמוך לגר"א מווילנא. באחד הלילות, בעת תיקון חצות, שמעה אמו את הגר"א לומד במסכת שבת על רשב"י בצאתו מהמערה וגונח: "אוי, מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה". הדברים חדרו ללבה, והיא הפצירה בבעלה לסגור את חנות הסנדלרות ולקבל עליה את עול הפרנסה. אולם, לאחר מספר שבועות תם האוכל בבית ולא נותר כסף. בצר לה, מכרה האם את טבעתה האחרונה ורכשה מעט פרוסות לחם, אותן חילקה בצמצום רב בין הילדים הרעבים, כאשר אחיו הפעוט של חיימ'קה בלע את חלקו בשקיקה והמשיך לבכות מתוך רעב כבד וייסורים.
עוד באתר:
בראותו את מצוקת אחיו הקטן, ביקש חיימ'קה להעביר לו את מנתו, אך אמו סירבה בתוקף והבהירה כי עליו לאכול כדי שיוכל לעמול בתורה. כדי לשכנע את אמו, בדה הילד מליבו סיפור ואמר לה כי כבר קיבל שתי פרוסות לחם מחבר בחיידר ולכן אינו רעב כלל, ובכך גרם לאחיו לקבל את הפרוסה. הילד מירר בבכי על סיפון האונייה מול רבי ישראל, בהאמינו כי נכשל בעוון שקר נורא, בעוד הנוכחים המומים ממעשה ההקרבה המופלא. למשמע הווידוי המזעזע, נעמד רבי ישראל משקלוב, נשא את עיניו וידיו למרומים וזעק אל הבורא: "כל עם ישראל מבקש בדמעות 'פנה לתלאות ואל לחטאות', אך לאחר מה ששמעתי מחיימ'קה – פנה לחטאות! הבט נא על העבירות של בני ישראל, שהמה אוצרות יקרות!".
דברי הסנגוריה העוצמתיים של הצדיק על עוונותיהם של ישראל, שהתגלו כמסירות נפש טהורה, קרעו את גזירת השמיים. ברגע אחד שככו הגלים הגבוהים, הרוח נרגעה והים נח מזעפו באורח ניסי, והנוסעים ניצלו מטביעה בטוחה. היצירה החדשה של אהרל'ה וינטרוב מצליחה להעביר את המסר היהודי הנוקב של ימי הרחמים והסליחות, לפיו גם ברגעי המשבר הקשים ביותר, מעשי החסד והעוצמה הפנימית של עם ישראל מסוגלים להפוך מידת הדין לרחמים גמורים.
מילים:
על שפת הים עם תלמידיו
הרב הקדוש משפחתו ובניו
פניהם וליבם לארצנו הקדושה
תלמידו של הגאון, ר' ישראל משקלוב
את ארץ העמים עומד הוא לעזוב
בראש חודש אלול לקראת השנה החדשה
אברכים, בחורים ואף נערים
נטלו עמם גמרות וספרים
וכך עלו כולם אל האנייה
הקימו בית כנסת, מנייני תפילות
שיעורי תורה, להתעלות
גם בים ניצלו כל רגע ושנייה
מוצאי שבת האחרון של השנה
זה הזמן לומר סליחות בכוונה
במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה
מתכוננים כולם בחרדת קודש עד כלות
עת יגיע שעת חצות
לשמוע אל הרינה ואל התפילה
לפתע בחצות, תאניה ואניה
מטלטלת לה בים מצד לצד האונייה
רוח סערה, אוי מה נורא, צרה צרורה, כמעט נשברה
האונייה הקטנה והרעועה
נעמד רבי ישראל והחל לזעוק
ה' תאמר לים וישתוק
אך גלי המים, עלו בכפליים, בדמעות בעיניים, שפכו לב כמים
מנסים לקרוע שערי שמים
רב החובל ניגש אל הרב בבהלה
רבי קדוש, האונייה בסכנה גדולה
לא נותר לנו לחיות בה יותר משעה קלה
וכולם החלו מבינים
הם תיכף טובעים, הם ברגעים אחרונים
תיכף יחזירו נשמתם למרומים
נעמד הרב בפחד פחדים
זה הזמן להתכונן כיהודים
לפני מותנו נאמר וידוי אחרון
בבכיות נוראות, החלו לפרט
'אשמנו, בגדנו' ו'על חטא'
כי הנה יום הדין, כבני מרון
בוכים את נפשם כבר חצי שעה
והאונייה עדיין לא טבעה
מציע ר' ישראל לערוך וידוי למהדרין
וידוי בו כל אחד יספר באמת
את עוונו את החטא
כי כך לכתחילה את העוונות פוטרין
הסכימו כולם, כי אין כבר מה להסתיר
הוחלט שמתחילים את הוידוי מהצעיר
הנה חיימ'קה ילד בן עשר בלבד
"חיימק'ה, האם להתוודות אתה מוכן?"
"כן, גם אני רוצה כפרה", כאן
וחיימק'ה פורץ בבכי גדול מיד
'שיקרתי' בוכה חיימק'ה אמרתי שקר
ורבי ישראל בתקיפות, יורד עד חקר
ספר מה היה, בזו השנייה, ללא שום סטיה, מה הייתה הבדיה
וכולם מסביב בוכים על סיפון האונייה
וחיימ'קה לצדיק ענה
אבי הוא הסנדלר של וילנא
כל יום עבד, שעתיים בלבד, כל היום למד, בבית כנסת בצד
דלים ורשים בקושי החזקנו מעמד
עם הגאון מוילנא גרנו בשכנות
קיר דק הפריד בינינו, מרוב עניות
שמענו את לימודו המתוק מעבר לקיר
עד אותו לילה בו אבא ערך תיקון חצות
ואמא על ידו, החלה לבכות
פורץ הילד שוב בבכי אדיר
הגאון עסק בלימודו הלוהט
במסכתא שבת ל"ג עמוד בית
למד את סיפורו של רשב"י בצאתו מהמערה
רבי שמעון יצא, את עיניו הרים
ורואה יהודים חורשים וקוצרים
לא יכול היה ר' שמעון לסבול זאת, כה נורא
איך עוזבים את התורה שהיא חיי נצח
עבור חיי שעה בעזות מצח
נתן עיניו בהם ונשרפו בצורה נוראה
והגאון מנגן את המילים
גונח עבור אותם עמלים
'אוי מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה'
ואמא שומעת את אותם מילים קדושות
בבכיות נוראות מתחננת בבקשות
אבא עזוב את העבודה ולך רק ללמוד
אני אקח עלי את כל עול הפרנסה
וכך אכן אבא עשה
סגר את החנות, 'עולם הזה', לא עוד
ואמא מאושרת מחפשת עבודה
כל פרוטה שמשיגה רק אומרת תודה
אך לאחר כמה שבועות, אמא בדמעות, בשורות רעות, נורא נוראות
ילדים, תם האוכל, וכסף אין לי עוד
לכו לחיידר, בעזרת ה' בצהריים
אשיג לכם לחם, פרוסה או שניים
צהריים גם ערב, אכלני חורב, אין מזור וטרף, להשביע הקרב
חשנו בבטננו את להט החרב
ואמא נזכרת אוי, יש לי טבעת
אמכור זאת עבור לחם, היא מיד קובעת
מכרה את התכשיט וקנתה כמה פרוסות
כל ילד קיבל פרוסה דקה
ואחי הקטן בלע זאת בשקיקה
אמא, אני רעב, בוכה, אין מה לעשות
אני רואה את אחי הקטן בוכה כי הוא רעב
אמא, אני מוותר על הלחם, נשבר לי הלב
ואמא בקול, אתה חייב לאכול, שתוכל לעמול, בתורה לגדול,
לוותר על הלחם שלך אינך יכול
אני כבר אכלתי, לאמא אני אומר
שתי פרוסות לחם קיבלתי מחבר
אם כך, גש למטבח, לחמך שם מונח, תן לאחיך וישמח,
ואחי הקטן את הלחם שלי לקח
פורץ חיימ'קה מול כולם בדמעות ובבכי
עבירה נוראה עברתי עבור אחי
שיקרתי לאמא, לא אכלתי בחיידר בכלל
אוי, עברתי על שקר, אני מבקש מחילה
כולם תמהים אם זו עבירה, או מצווה גדולה
והצדיק מיד נעמד, ונשא את ידיו כלפי מעל
ה' ה' כל עם ישראל מבקש בדמעות
פנה לתלאות ואל לחטאות
אך לאחר מה ששמעתי מחיימ'קה פה
פנה לחטאות הבט נא על העברות
של בני ישראל שהמה אוצרות יקרות
ובנס נח הים מיד מזעפו
קרדיטים:
-
מילים ושירה: אהרל'ה וינטרוב
-
עיבוד ומוזיקה: שמוליק וינרייך
-
לחן: הרה"ק בעל ה"אמרי שפר" מדארג זצ"ל
