ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (שלישי) לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת לשון הרע בסך 2.6 מיליון שקל נגד שורת כלי תקשורת ועיתונאים, בעקבות הפרסומים שלפיהם קיבל התרעות מאיחוד האמירויות וממצרים לפני מתקפת 7 באוקטובר ולא העביר אותן לגורמי הביטחון. בכתב התביעה נתבעים בין היתר עיתון "הארץ", שלומי אלדר, רותי יובל, אורי משגב, "ידיעות אחרונות", ynet, נדב איל, חדשות 12, ברק רביד ואטילה שומפלבי.
התביעה שמתפרסת על פני 51 עמודים, הוגשה היום באמצעות עו"ד אוריאל ניזרי, והיא מוגדרת כתביעה אזרחית בלשון הרע. הסכום שנתבע לצורכי אגרה עומד על 2.6 מיליון שקל.
במרכז כתב התביעה שתי טענות שפורסמו בשבועות האחרונים. הראשונה היא שלפיה נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד שוחח עם נתניהו כשבוע וחצי לפני 7 באוקטובר במשך כ-45 דקות והזהיר אותו מפני מהלך משמעותי של חמאס, והשנייה היא שלפיה ראש המודיעין המצרי דאז, עבאס כאמל, פנה אליו אישית כעשרה ימים לפני המתקפה והזהיר מפני אירוע חריג מכיוון עזה. נתניהו טוען בתביעה ששתי השיחות כלל לא התקיימו.
עוד באתר:
בכתב התביעה נטען כי בין 1 בספטמבר ל-7 באוקטובר 2023 לא התקיימה שיחה, פגישה או תקשורת ישירה בין נתניהו לבין בן זאיד, וכי ברישומי משרד ראש הממשלה אין פלט שיחות או תיעוד התומכים בקיומה של שיחה כזו.
לגבי כאמל נטען כי נתניהו לא שוחח עמו ולא נפגש איתו בחודשים שקדמו לטבח, וכי לא הועברה אליו ממנו התרעה אישית.
בליכוד מסרו בעקבות הגשת התביעה כי "האמירויות הכחישו את זה, המצרים הכחישו את זה – זה שקר מוחלט", וטענו כי הפרסומים מופצים דווקא ערב הבחירות מסיבות פוליטיות. התביעה עצמה מאמצת קו דומה וטוענת כי עיתוי הפרסומים, כשלוש שנים לאחר הטבח ובמהלך מערכת הבחירות, אינו מקרי וכי מטרתם הייתה להשפיע על דעת הקהל ועל תוצאות הבחירות.
בהקשר האמירתי, גורם רשמי באיחוד האמירויות אכן הכחיש בשבוע שעבר כי בן זאיד שוחח עם נתניהו והזהיר אותו מפני מתקפת חמאס. הגורם אמר לעיתון הממשלתי The National כי סוגיות ביטחוניות אינן נדונות בדרך זו ישירות בין ראשי המדינות.
עם זאת, בכל הנוגע למצרים התמונה מורכבת יותר. תחקירים של The Atlantic ושל ה-Wall Street Journal טענו בימים האחרונים כי עבאס כאמל העביר לישראל אזהרות בתקופה שקדמה למתקפה, לרבות ביקור חשאי בישראל ב-26 בספטמבר 2023, אם כי אותם דיווחים הדגישו כי לא נמסרו מועד, יעד או תוכנית מבצעית קונקרטית למתקפה. לשכת נתניהו דחתה את הדיווחים וטענה כי כאמל לא שוחח ולא נפגש עם ראש הממשלה וכי שום התרעה כזו לא הועברה אליו אישית.
כתב התביעה מתייחס גם לפרסומים של חדשות 12 וברק רביד, שבהם נטען כי בן זאיד שוחח עם נתניהו כדי לוודא שהאזהרה הועברה אליו, וכן לטור של נדב איל ב-ynet שכותרתו "האזהרה מאבו דאבי נעצרה אצל נתניהו". נתניהו טוען כי פרסומים אלה הציגו כעובדה דבר שלטענתו כלל לא התרחש.
חלק נוסף בתביעה מוקדש לאורי משגב, לאחר שכתב בעקבות הפרסום ב"הארץ" כי "מתברר שכן הייתה בגידה מבפנים". נתניהו טוען כי מדובר בייחוס מעשה בגידה על בסיס פרסום שלטענתו שקרי, ולכן לשיטתו מדובר בפרסום חמור במיוחד במסגרת דיני לשון הרע.
התביעה מבקשת מבית המשפט לקבוע כי הפרסומים מהווים לשון הרע ולחייב את הנתבעים בפיצוי. נתניהו טוען כי לא עומדות לנתבעים הגנות "אמת בפרסום" או תום לב, וכי כלי התקשורת לא ביצעו בדיקות מספקות לפני פרסום הטענות. מנגד, "הארץ" כבר הודיע לאחר מכתב ההתראה הראשון כי הוא עומד מאחורי הפרסום.
בהודעת הליכוד חיברו את המהלך המשפטי ישירות למערכת הבחירות וטענו כי "לא במקרה השקרים האלה מופצים עכשיו ערב בחירות". עוד נטען כי מדובר במהלך שנועד לפגוע בממשלת נתניהו ולקדם ממשלה אחרת. טענות אלה הן מסרים פוליטיים של הליכוד ואינן חלק מקביעה משפטית כלשהי.
