תפילה במניין נחשבת לדבר חשוב, אך האם יש מצב שבו אדם אינו נדרש להתפלל דווקא בציבור, אף שאינו חולה או מוגבל? שאלה זו הוצגה למאזינים בתוכנית 'מועדים לתורה' עם הרב נחום נוסבכר. מאזין שעלה לשידור הציע מקרה של אדם שרגיל להתפלל בנץ החמה, וביום מסוים אינו מוצא מניין. הרב אישר כי זו אכן הלכה: המשנה ברורה דן באדם שרגיל להתפלל בנץ, ואם במקרה אחד לא הצליח למצוא מניין – יתפלל ביחידות. עם זאת, הרב הבהיר כי זו אינה התשובה המעמיקה שאליה כיוון בשאלה.
מאזין נוסף, העלה כיוון הקשור למצוות הישיבה בסוכה. בעל 'האדרת' אומר שמכיוון שכל רגע שבו אדם נמצא בסוכה הוא מקיים מצוות עשה מן התורה, אז בעיקרון הוא היה מעדיף לא להתפלל בבית כנסת בימי חג הסוכות, אבל כדי שאנשים לא יבואו לזלזל בתפילה במניין – הוא היה הולך להתפלל בבית כנסת.
הרב נוסבכר הוסיף והזכיר את דברי הגאון מוילנא על הפסוק: "והיה בשלם סוכו ומעונתו בציון", כי ישנם רק שתי מצוות שהאדם מקיים את המצווה בכל גופו – סוכה וישיבת ארץ ישראל. בניגוד למצוות אחרות, שבהן קיום המצווה מתרכז באיבר מסוים, כמו אכילת מצה בפה – בסוכה האדם מוקף כולו במצווה, בכל רגע ורגע שבו הוא שוהה בה.
עוד באתר:
אלא שהרב נוסבכר ביקש להבחין בין רעיון עקרוני לבין הוראה הלכתית למעשה. הוא שאל את המאזין אם הוא פוסק שאדם יכול להתפלל ביחידות בסוכה, והמאזין השיב שלא זו כוונתו. הרב חידד את השאלה: באיזה מקרה יורה רב לאדם בריא, שאינו רגיל להתפלל בנץ ואינו נמצא במצב מיוחד, שאינו צריך להתפלל במניין? המאזין לא הציג מקרה מעשי כזה, והרב סיכם כי הדברים שהובאו מעניינים, אך עדיין לא השיבו במדויק על השאלה ההלכתית שהוצבה בפני המאזינים.
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'מועדים לתורה' ב'קול חי':
