ראש עיריית ניו יורק, זוהרן ממדאני, הציג תוכנית עירונית חדשה למאבק באנטישמיות בהיקף של 7.4 מיליון דולר. התוכנית כוללת תקציבים לאבטחה, טיפול בנפגעי פשעי שנאה, חינוך להיסטוריה יהודית ולשואה והרחבת הפעילות העירונית מול מוסדות יהודיים.
לפי התוכנית, 6.4 מיליון דולר יופנו לארגונים העוסקים במניעת פשעי שנאה ובסיוע לנפגעים, ומיליון דולר נוספים יוקצו לשיפור האבטחה בבתי כנסת ובבתי תפילה נוספים. בנוסף מתוכננת הרחבה של לימודי ההיסטוריה היהודית והשואה בבתי הספר הציבוריים וביקורי תלמידים במוזיאון המורשת היהודית.
ממדאני הדגיש כי היהודים מהווים כ-12% מתושבי ניו יורק, אך הם יעד לכמחצית מפשעי השנאה המדווחים בעיר. הנתונים העירוניים האחרונים מצביעים על כך שיותר ממחצית מפשעי השנאה שנרשמו בניו יורק בתקופה האחרונה כוונו נגד יהודים.
עוד באתר:
עם זאת, במסמך בן 33 העמודים אין התייחסות מפורשת לציונות, והעירייה מבהירה כי לא תאמץ את הגדרת העבודה של IHRA לאנטישמיות ולא כל הגדרה מחייבת אחרת. הגדרת IHRA כוללת, לצד אנטישמיות קלאסית, גם דוגמאות הנוגעות ליחס לישראל ולציונות – ולכן שאלת אימוצה הפכה לנקודת מחלוקת מרכזית בין ממדאני לבין גורמים יהודיים בעיר.
הנושא מעורר ביקורת גם בקרב נציגים אורתודוקסים. חבר מועצת העיר האורתודוקסי שמחה פלדר תקף בעבר את החלטת עיריית ממדאני שלא להגדיר באופן מחייב מהי אנטישמיות, ואף עזב במחאה ישיבה של צוות עירוני שעסק בנושא. לדבריו, קשה להיאבק בתופעה כאשר העירייה מסרבת לקבוע מה בדיוק היא כוללת.
גם אגודת ישראל באמריקה וה-Orthodox Union היו בין הארגונים שיצאו בעבר נגד החלטת ממדאני לבטל את אימוץ הגדרת IHRA שהונהגה בתקופת קודמו. בהודעה משותפת עם ארגונים יהודיים נוספים הם קראו לראש העיר להפגין "מנהיגות ברורה ומתמשכת" בהתמודדות עם אנטישמיות ולהבטיח שהעירייה תפעל להגנת הקהילה היהודית.
המתיחות בין ממדאני לבין חלקים מהציבור האורתודוקסי התחדדה גם בשבועות האחרונים. מאות תלמידים, הורים ובוגרים של מוסדות אורתודוקסיים ובהם Ramaz ו-SAR השתתפו באירוע סמוך למעון ראש העיר. הרב אבי וייס, ממייסדי ישיבת חובבי תורה, אמר שם כי שלילת זכותו של העם היהודי למדינה יהודית היא בעיניו אנטישמיות, ותקף את הרטוריקה של ממדאני כלפי ישראל.
לצד הביקורת, ממדאני מדגיש כי התוכנית שלו נועדה לספק כלים מעשיים להגנה על יהודי ניו יורק, ובראשם אבטחת מוסדות, סיוע לנפגעים וחינוך. המחלוקת העיקרית נותרת סביב השאלה אם ניתן לקיים מאבק אפקטיבי באנטישמיות ללא אימוץ הגדרה רשמית הכוללת גם ביטויים הקשורים לישראל ולציונות.
