
גורם מצרי המעורה בפרטים התייחס היום (שלישי) לפרסומים על התרעות שהעבירה קהיר לישראל לפני מתקפת 7 באוקטובר, והבהיר כי האזהרות המצריות עסקו בחשש כללי מהידרדרות ביטחונית ברצועת עזה – ולא במידע קונקרטי על מתקפת חמאס, מועד ביצועה או היקפה. הדברים פורסמו בעיתון הקטארי 'אל-ערבי אל-ג'דיד', על רקע הוויכוח המחודש בישראל סביב האחריות למחדל.
לדברי המקור, מצרים, מתוקף תפקידה כמתווכת מרכזית בזירה הפלסטינית והקשר המתמשך שלה עם ישראל ועם הפלגים ברצועה, התריעה כי השילוב בין ההידרדרות הכלכלית וההומניטרית בעזה לבין ההגבלות הישראליות עלול להביא ל"התפוצצות" ביטחונית. הוא הדגיש כי ההתרעות שנמסרו באותה תקופה לא כללו תאריך, יעד או תיאור של מתקפה צבאית בסדר הגודל שאירע ב-7 באוקטובר.
לפי הגורם המצרי, קהיר לא החזיקה אז בתמונה מודיעינית מלאה על כוונת חמאס לבצע חדירה המונית לישראל. לדבריו, לא היה למצרים מידע שלפיו אלפי מחבלים עומדים לחצות את הגבול ולבצע מתקפה רחבת היקף ביישובי הדרום. המסר שהועבר לישראל היה רחב יותר: המשך המציאות ברצועה, ללא צעדי הקלה, עלול להוביל להסלמה חמורה שקשה יהיה להכילה.
עוד באתר:
המקור הוסיף כי בתקופה שלפני המתקפה ניסתה מצרים לקדם צעדים הדרגתיים שנועדו להפחית את הלחץ בעזה. בין היתר דובר על הקלה בחלק מההגבלות, פתיחה מחדש של מעבר ארז בפני עובדים פלסטינים והרחבת האפשרות של בעלי היתרי עבודה לצאת לעבודה בישראל. הדברים מתיישבים עם תחקיר "האטלנטיק", שלפיו ראש המודיעין המצרי דאז, עבאס כאמל, הגיע לישראל בסוף ספטמבר 2023 והזהיר מפני מצב שבו "עזה תתפוצץ" אם לא יחול שינוי במדיניות.
בימים האחרונים נוספה לכך גם טענה חריפה יותר. "וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי כאמל אף התקשר לראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילת אוקטובר, לאחר שתי התרעות קודמות שהעבירה מצרים, והזהיר מפני אפשרות של מתקפה מעזה. גם לפי הדיווח הזה, לא נמסרו מועד, יעד או פרטים מבצעיים על התקיפה.
לשכת נתניהו מכחישה את הטענות על קשר אישי בינו לבין כאמל בתקופה שלפני 7 באוקטובר. נתניהו טוען כי לא נפגש ולא שוחח עם ראש המודיעין המצרי בחודשים שקדמו לטבח, וכי לא הועברה אליו אזהרה מצרית אישית. הוא אף הגיש היום תביעות דיבה בעקבות פרסומים שייחסו לו קבלת התרעות מאיחוד האמירויות וממצרים.
הגורם המצרי הסביר כי מבחינת קהיר, השיח הנוכחי אינו עוסק בשאלה האם מצרים ידעה על מתקפת 7 באוקטובר עצמה, אלא בשאלה האם אזהרות כלליות על הידרדרות בעזה נלקחו ברצינות. לדבריו, העובדה שהנושא עולה מחדש דווקא ערב הבחירות בישראל קשורה גם למאבק הפנימי סביב האחריות למחדל.
























