מה בדיוק בונה איראן עמוק מתחת להר הסמוך לנתנז? השאלה הזאת עמדה ברקע הפגישה שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא איחוד האמירויות, השייח' מוחמד בן זאיד, באבו דאבי. לפי דיווחים, השיחות עסקו בהרחבה באיראן ובאתגרים האזוריים, כאשר ברקע מידע מודיעיני ישראלי על ההתפתחויות בתוכנית האיראנית ועל הסיכון להסלמה נוספת באזור. באיחוד האמירויות אישרו את קיום הפגישה, ושלושה בכירים ישראלים אמרו לרויטרס כי היא נמשכה כשש שעות והתמקדה באיראן.
אחד המוקדים שמעוררים עניין מיוחד הוא מתחם "הר המכוש" - מתחם מנהרות עצום הנמצא כשני קילומטרים מדרום למתקן העשרת האורניום בנתנז. האתר נמצא במעקב במשך שנים, לאחר שאיראן הודיעה כבר ב-2020 על הקמת מתקן תת-קרקעי להרכבת צנטריפוגות באזור, בעקבות פעולת חבלה שפגעה בבית מלאכה עילי בנתנז. אלא שהפעילות שנצפתה שם במהלך 2026 מצביעה על שינוי משמעותי בקצב ובאופי העבודות.
ניתוח של שש שנות צילומי לוויין, שערכו חוקרי המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון, CSIS, מצא כי במהלך 2026 נרשמה באתר פעילות אינטנסיבית יותר מאשר בכל תקופה אחרת מאז החל המעקב. לפי החוקרים, העבודות עברו בהדרגה משלב של חפירה נרחבת לשלב שנראה כבנייה בתוך המתחם, לצד סלילת דרכים, חיזוק אזורי הגישה, הקשחת פתחי המנהרות ופינוי כמויות גדולות של חומרי חפירה.
עוד באתר:
גם אופן בניית האתר מעורר עניין מיוחד. "הר המכוש" חצוב עמוק בתוך מסלע גרניט, ופתחי המנהרות שלו בנויים באופן שמקשה על חדירת חימוש ישירות לתוכן ומצמצם את השפעת גלי ההדף. ב-CSIS מעריכים כי גם שימוש בחימוש הקונבנציונלי הכבד ביותר של ארצות הברית, ובהם פצצות חודרות בונקרים מסוג GBU-57, עלול להתקשות בהשמדת המתחם. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אף הזהיר החודש את טהרן בעקבות הפעילות באתר והבהיר כי הוא עשוי להפוך למטרה אם הפעילות האיראנית בו תימשך.
השאלה הגדולה היא מה מיועד לפעול בבטן ההר. אחת האפשרויות היא מתקן להרכבת צנטריפוגות, כפי שאיראן עצמה הודיעה בעבר; אפשרות אחרת שנבחנת היא הקמת יכולת העשרת אורניום מוגנת בעומק רב. תרחיש נוסף שמעלים החוקרים הוא העברת פעילויות רגישות נוספות הקשורות לתוכנית הגרעין אל המתחם התת-קרקעי. עם זאת, ב-CSIS מדגישים כי צילומי הלוויין אינם מאפשרים לאשר או להפריך דיווחים שלפיהם צנטריפוגות כבר הועברו להר, ואף מעריכים שהיקף עבודות הבנייה הנוכחי מטיל ספק בכך שהעשרת אורניום מתבצעת שם כעת.
לצד סוגיית הגרעין, בדיווח שעליו מבוססת הכתבה נטען כי נתניהו הביא לשיחות גם הערכה מודיעינית ישראלית בדבר סכנה להסלמה צבאית איראנית בטווח של שבועות. האזהרה משתלבת במתיחות האזורית הרחבה מול איראן ושלוחותיה, ובהמשך האיומים על נתיבי השיט והפעילות של החות'ים.
נקודה נוספת שעלתה בדיווחים היא האפשרות שנציג סעודי השתתף בחלק מהשיחות באבו דאבי. אולם ריאד הכחישה זאת באופן מפורש: מקור סעודי מסר כי אין אמת בדיווחים על נציג של הממלכה שנכח בפגישה בין נתניהו לבן זאיד. במקביל, ישראל וסעודיה מקיימות בתקופה האחרונה מגעים ביטחוניים עקיפים, בין היתר על רקע האיום החות'י והצורך בשיתוף מודיעין אזורי, אך אין בכך אישור להשתתפות סעודית בפגישה באבו דאבי.
"הר המכוש" הופך בכך לאחד מסימני השאלה המרכזיים סביב עתידה של תוכנית הגרעין האיראנית. סבא"א ביקשה בעבר מאיראן מידע וגישה לאתר, אך לפי CSIS טהרן לא נענתה לבקשות. מה שניתן לראות מהחלל אינו מוכיח שבמקום פועל כיום מתקן העשרה, אך הוא כן מצביע על השקעה חריגה במתחם תת-קרקעי מבוצר הסמוך מאוד לנתנז. על רקע המפגש בין נתניהו לבן זאיד והמתיחות המתמשכת מול טהרן, כל התקדמות נוספת בבטן ההר צפויה להישאר תחת מעקב הדוק של ישראל, ארצות הברית ומדינות האזור.
