על רקע ניסיון הפיגוע החריג בטיסת פליי דובאי מדובאי לישראל, חוזר כעת לכותרות דוח מבקר המדינה שפורסם במאי 2024 ועסק באבטחת התעופה הבין־לאומית האזרחית מישראל ואליה. עיקרי הדוח הוגדרו מסווגים, אולם בחלק שפורסם לציבור המליץ המבקר לבצע בחינה מערכתית מחודשת של כלל מערך אבטחת התעופה – לרבות טיסות זרות הנכנסות לישראל.
הביקורת נערכה בין אפריל 2022 ליוני 2023 ובחנה שלושה מעגלים מרכזיים: אבטחת התעופה הבין־לאומית היוצאת מנתב"ג, אבטחת חברות התעופה הישראליות בחו"ל, ואבטחת מטוסים אזרחיים זרים ופרטיים הנכנסים למרחב האווירי של ישראל. הבדיקה בוצעה בשב"כ, באגף הביטחון של אל־על, במשרד התחבורה, ברשות שדות התעופה ובמל"ל, ובדיקות השלמה נערכו גם במשטרה, במשרד האוצר, במוסד, ברשות התעופה האזרחית, במשרד הביטחון, בחיל האוויר ובמערך הסייבר הלאומי.
הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא לפרסם את פרק הביקורת במלואו, מטעמי ביטחון המדינה. לציבור נחשפו רק עיקרי פעולות הביקורת וקטע מתוך הסיכום. גם אתר מבקר המדינה מציין כי החיסיון הוטל בהתאם לסעיף 17(א) לחוק מבקר המדינה.
עוד באתר:
ואולם, דווקא ההמלצה שפורסמה מקבלת כעת משמעות מיוחדת. מבקר המדינה המליץ למל"ל לקיים עבודת מטה משותפת עם משרד התחבורה, משרד האוצר, רשות שדות התעופה, שב"כ והמשטרה, שתבחן את כלל תחום אבטחת התעופה האזרחית הבין־לאומית בישראל – ובהם גם "התעופה הזרה הנכנסת".
עוד המליץ המבקר לבדוק מחדש את הרלוונטיות של החלטות ממשלה והקבינט המדיני־ביטחוני העוסקות בנושא, כאשר חלק מהן התקבלו כבר בשנות ה־70. בתום עבודת המטה, כך נקבע, על המל"ל להמליץ לראש הממשלה ולקבינט כיצד להסדיר את חלוקת האחריות ולהקצות משאבים באופן שיבטיח "ראייה מתכללת" של אבטחת התעופה.
המבקר אף הפנה את המלצתו ישירות לדרג המדיני וקבע כי על ראש הממשלה, שרת התחבורה ושר האוצר "להידרש לנושא ולגבש מדיניות כוללת בתחום אבטחת התעופה".
הדוח פורסם ב־21 במאי 2024, חודשים לאחר שהועבר לראש הממשלה בינואר אותה שנה. משרד המבקר הדגיש כבר אז כי מדובר בביקורת מערכתית ולא בבדיקה נקודתית של חברת תעופה או אירוע מסוים.
האירוע החריג בטיסת פליי דובאי אינו מוכיח כשלעצמו ליקוי מסוים שעליו הצביע המבקר, שכן רוב ממצאי הפרק נותרו חסויים. אולם הוא מחזיר למרכז הדיון בדיוק את אחת הסוגיות שהמבקר ביקש לבחון באופן כולל: כיצד מאבטחת ישראל גם מטוסים זרים שמגיעים אליה, מי נושא באחריות, והאם מערך ההחלטות שנבנה לאורך עשרות שנים עדיין מתאים לאיומים המשתנים.
