אירוע פליי דובאי, שהסתיים בנחיתת המטוס בסעודיה מבלי שנכנס למרחב האווירי של ישראל, ממחיש עד כמה תרחיש של חטיפת מטוס נוסעים עלול בתוך דקות להפוך לאחת ההחלטות הביטחוניות הקשות ביותר שמדינה יכולה להידרש אליהן. הכתב המדיני של חדשות 14, תמיר מורג, פרסם הערב פרטים על הנוהל הישראלי להתמודדות עם תרחיש כזה – נוהל ששמו, לדבריו, אסור בפרסום.
לפי מורג, כאשר מטוס חטוף עושה את דרכו לעבר המרחב האווירי הישראלי, מופעל נוהל מתורגל שבו מעורבים חיל האוויר, הדרגים הביטחוניים והדרג המדיני הבכיר ביותר. לדבריו, במקרה שבו עולה חשש שהמטוס עומד לשמש כנשק ולפגוע במטרה בישראל, הסמכות להורות על יירוטו נמצאת בידי ראש הממשלה.
בשלב הראשון, לפי התיאור, מטוס קרב מתקרב למטוס הנוסעים ומנסה לבחון חזותית את המתרחש בתא הטייס. הסיבה לכך היא שלא ניתן להסתמך לחלוטין על דיווחי הטייסים בקשר, שכן במקרה של חטיפה הם עלולים לדבר תחת איום. במקביל, מטוס קרב נוסף נשאר במרחק שמאפשר לו, במקרה הצורך, לנעול על המטוס החטוף ולהיערך ליירוט.
עוד באתר:
המטרה המרכזית היא לנסות בכל דרך אפשרית לגרום למטוס לשנות כיוון ולנחות. במקביל, לפי מורג, בחיל האוויר מבצעים חישובים מהירים הנוגעים למהירות המטוס, למהירות אמצעי היירוט ולמסלול האפשרי של שברי המטוס במקרה שיופל — כדי להעריך גם את הסיכון לאזרחים על הקרקע.
בכל הזמן הזה, לפי הפרסום, ראש הממשלה נמצא בקשר עם בכירי חיל האוויר ועם גורמי הפיקוד בבור בקריה. אם מגיעים לנקודה שבה ההערכה היא שהמטוס עומד כמעט בוודאות לשמש לפגיעה מכוונת שתגרום לאבדות כבדות על הקרקע, מוכרזת, לטענת מורג, סיסמת הקוד PNR – ראשי תיבות של "Point of No Return", נקודת האל-חזור.
באותו רגע, לדבריו, ניצבת בפני ראש הממשלה הדילמה הקשה מכל: האם להורות על יירוט מטוס נוסעים שבו יכולים להיות מאות אזרחים, כדי למנוע אסון גדול עוד יותר על הקרקע.
חשוב להדגיש כי הפרטים על הנוהל, חלוקת הסמכויות וסיסמת הקוד מבוססים על פרסומו של מורג. לא מצאתי להם אישור פומבי רשמי של צה"ל או של לשכת ראש הממשלה, ומטבע הדברים חלקים מנהלים מסוג זה עשויים להיות חסויים.
במקרה של פליי דובאי, התרחיש הקיצוני הזה לא התממש. המטוס נחת בטאבוק שבסעודיה לאחר האירוע החריג בתא הטייס, ולפי דיווחים גם הוזנקו מטוסי קרב ישראליים במהלך האירוע לפני שהוחזרו.
מורג הוסיף לפרסום גם פרשנות פוליטית משלו. לטענתו, אילו האירוע היה מגיע לנקודת ההכרעה, כל החלטה של נתניהו הייתה צפויה לעמוד תחת ביקורת קשה: אם היה מורה ליירט — היו מאשימים אותו במות הנוסעים; ואם היה נמנע מיירוט ומתרחש אסון על הקרקע — היו מאשימים אותו באחריות לתוצאות. דברי מורג.
