היקף הסחר בין ישראל למצרים רשם בחודש יוני עלייה חדה, אך בחינה מעמיקה של הנתונים מגלה כי חלק מרכזי מהמספרים נובע מרכישות הגז הישראלי בידי מצרים, ולא מהתרחבות רחבה של המסחר בין שתי הכלכלות. כך עולה מנתונים שפרסם דורון פסקין, מזרחן ומומחה לשווקי מדינות המזרח התיכון והרשות הפלסטינית.
לפי הנתונים, היצוא המצרי לישראל זינק ביוני ב-148% והגיע ל-38.9 מיליון דולר, בעוד שהיבוא המצרי מישראל עלה ב-127% והסתכם ב-266.4 מיליון דולר. עם זאת, פסקין מדגיש כי הנתונים הכוללים מחייבים הסתייגות משמעותית, משום שהיבוא המצרי מישראל כולל גם את רכישות האנרגיה ובעיקר את הגז הטבעי.
הנתונים השנתיים ממחישים את הפער. בשנת 2025 הסתכם היבוא המצרי מישראל בכ-2.34 מיליארד דולר, ומתוכם כ-2.28 מיליארד דולר היו דלקים, שמנים ומוצרים מינרליים – ובראשם גז טבעי. כלומר, כמעט כל היבוא המצרי מישראל באותה שנה היה קשור לתחום האנרגיה. הנתון תואם גם את נתוני UN Comtrade שפורסמו בנוגע לסחר בין המדינות.
עוד באתר:
גם בצד היצוא המצרי לישראל התמונה נותרת מוגבלת בהיקפה. היצוא של מצרים לישראל ביוני, שעמד על פחות מ-39 מיליון דולר, היווה פחות מאחוז אחד מכלל היצוא המצרי באותו חודש. לשם השוואה, כלל היצוא של מצרים ביוני 2026 הסתכם בכמעט 5 מיליארד דולר, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במצרים.
עם זאת, לדברי פסקין, קיימת גם מגמה של גידול במסחר שאינו קשור ישירות לאנרגיה. במחצית הראשונה של 2026 עלה היצוא המצרי לישראל בכ-24%, וישראל מייבאת ממצרים בין היתר חומרי בנייה, כימיקלים, פלסטיק, ציוד ומוצרי מזון. בין המוצרים המרכזיים שמצרים ייצאה לישראל ב-2025 היו מלח, גופרית, אבנים, מלט וסיד, לצד כימיקלים, ציוד חשמלי ופלסטיק.
פסקין מעלה גם את האפשרות שחלק מהגידול ביבוא הישראלי ממצרים משקף ניסיון למצוא חלופות לסחורות מטורקיה. מדובר בהערכה שלו לגבי אחת הסיבות האפשריות למגמה, ולא בנתון רשמי.
בסיכום התמונה, למרות המתיחות והקרירות המדינית בין ירושלים לקהיר, היחסים הכלכליים בין המדינות ממשיכים להתקיים ואף מתרחבים בתחומים מסוימים. עם זאת, הנתון הכולל של הסחר עלול ליצור רושם מטעה: המרכיב הדומיננטי ביחסים הכלכליים נותר הגז הישראלי שמצרים רוכשת, בעוד שהסחר בתחומים אחרים עדיין מצומצם בהרבה.
