צה"ל חושף היום מידע רחב היקף שלפיו 170 עזתים שנהרגו במהלך המלחמה והוצגו בזירה הבין-לאומית כעיתונאים ואנשי תקשורת, שימשו בפועל גם כפעילים בארגוני הטרור ברצועה.
החשיפה מגיעה לאחר עבודת מחקר שנמשכה חודשים, ובמסגרתה נאספו מסמכים, תצלומים, נתוני כוח אדם וחומרים נוספים שהופקו בידי ארגוני הטרור או אותרו במהלך פעילות צה"ל ברצועה. בצבא כבר החלו לפרסם באתר ייעודי את שמותיהם, תמונותיהם, שיוכם הארגוני והראיות שניתן לחשוף בעניינם.
לפי המידע שהגיע ל'אמס' מבכירים במערכת הביטחון ומגורמים בצה"ל, מתוך 170 השמות שנבדקו, 118 שימשו פעילים בזרוע הצבאית של חמאס, 49 היו קשורים לגא"פ, אחד השתייך לארגון "אדוני השממה" ושניים לוועדות ההתנגדות.
עוד באתר:
עוד נמסר ל'אמס' כי 17 מאותם אנשים השתתפו בפשיטה לשטח ישראל ב-7 באוקטובר. בצה"ל מציינים כי במקרים רבים המידע על שיוכם הצבאי נחשף רק בדיעבד – לעיתים מתוך מודעות אבל, מסמכים פנימיים או פרסומים של ארגוני הטרור עצמם.
הדפוס הזה, אומרים גורמים בצה"ל, חזר על עצמו לאורך החודשים האחרונים: אדם הוצג תחילה בעולם כעיתונאי שנהרג בתקיפה ישראלית, ובהמשך התברר כי היה פעיל צבאי בארגון טרור. רק לאחר שהנרטיב על "פגיעה בעיתונאים" כבר התקבע, הופיעו הראיות לגבי תפקידו בפועל.
הצבא כבר חשף בעבר מקרים נקודתיים מסוג זה. באוקטובר 2024 פרסם מסמכים שלפיהם שישה עיתונאי אל-ג'זירה ברצועה היו פעילים בחמאס ובגא"פ, בהם מסמכי כוח אדם, רשימות קורסים, ספרי טלפונים ומסמכי משכורות.
כעת מדובר במהלך רחב בהרבה. בצה"ל אומרים כי יותר מ-40 מההרוגים המופיעים ברשימה זכו לאחר מותם לגינויים בין-לאומיים נגד ישראל, לרבות מצד האו"ם, אף שלפי המידע שבידי הצבא הם שימשו במקביל כמחבלים.
עוד עולה מהמידע שנמסר ל'אמס' כי חלק מהשמות ברשימה עבדו גם עבור גופי תקשורת בין-לאומיים, ובהם רויטרס, CNN, BBC, AFP, AP, לה מונד ו-ABC Australia. בצה"ל מדגישים כי עצם העבודה בגוף תקשורת אינה שוללת פעילות צבאית במקביל, וכי הבדיקה מתבססת על שיוך ארגוני ותפקידים שהוכחו בנפרד.
מנגד, חשוב לציין כי ארגוני עיתונות בין-לאומיים ממשיכים לחלוק על חלק מהקביעות הישראליות ולטעון כי ישראל פגעה בעיתונאים במהלך המלחמה. רק בימים האחרונים הודיע ה-CPJ כי לאחר בדיקה מחודשת הסיר מרשימותיו 19 פלסטינים שהוגדרו קודם כעיתונאים לאחר שנמצא כי היו פעילי טרור או השתתפו בלחימה.
בצה"ל אומרים כי הנתונים החדשים ממחישים את הצורך להבחין בין עיתונאים שביצעו עבודה תקשורתית לבין מי שנשאו במקביל תפקידים צבאיים בארגוני הטרור. "לא כל אדם שמחזיק מצלמה או עובד בכלי תקשורת הוא בהכרח אזרח חסר שיוך", אמר גורם ביטחוני ל'אמס'. "במקרים רבים הראיות מצביעות על תפקיד כפול ומובהק".
דובר צה"ל מסר כי הצבא "ימשיך לחשוף את השקרים ולהציג את העובדות", והדגיש כי צה"ל אינו פועל באופן מכוון ושיטתי נגד עיתונאים אלא נגד פעילי טרור, בהתאם לדין הבין-לאומי.
במקביל פרסם צה"ל את עשרת המקרים הראשונים מתוך המאגר, והודיע כי פרטים נוספים, מסמכים וראיות יפורסמו בהמשך.
