פער חריג בין שתי ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי עומד במרכז מאבק משפטי של ס', תושב תל שבע, שנפגע לפני כשנתיים בתאונת עבודה בבאר שבע. בעוד ועדה אחת קבעה כי כאבי הראש מהם הוא סובל אינם מקנים לו כל נכות, ועדה אחרת באותו סניף קבעה בגינם נכות צמיתה של 15%.
ס' עבד כפועל ניקיון בחברה שסיפקה שירותים לעיריית באר שבע. במהלך עבודתו נהג בטרקטורון ברחוב אבשלום פיינברג, כשרכב חולף פגע בו בעוצמה. הטרקטורון התהפך והוא הושלך לכביש. בבית החולים סורוקה אובחנו פגיעות בפניו ובראשו, ולאחר השחרור המשיך, לדבריו, לסבול מכאבי ראש מתמשכים.
באמצעות עורכת הדין מיכאלה דימרץ הוכר האירוע כתאונת עבודה. ס' קיבל דמי פגיעה ובהמשך נקבעה לו נכות זמנית. ביולי 2025 התייצב בפני ועדה רפואית לקביעת נכות צמיתה. הוועדה הכירה בקשר בין התאונה לכאבי הראש, אך קבעה בגינם 0% נכות. נותרו לו 5% נכות בגין צלקת בפנים בלבד.
עוד באתר:
במקביל הוגשה תביעה לנכות כללית. ביולי 2026 התייצב ס' בפני ועדה נוירולוגית נוספת, שגם בפניה הציג תלונות קבועות, מעקב נוירולוגי וטיפול תרופתי. ועדה זו קבעה כי הוא סובל מכאבי ראש כרוניים והעניקה לו 15% נכות צמיתה בגינם.
בעקבות ההליך אושרה לס' קצבת נכות כללית, ובנוסף חושבה לו זכאות רטרואקטיבית של 48,332 שקלים לתקופה שבין אוגוסט 2025 ליולי 2026. הביטוח הלאומי הודיע כי התשלום, כולו או חלקו, מעוכב לצורך בדיקת השפעתו על זכויות מקבילות.
עו"ד דימרץ פועלת כעת להגשת ערר על קביעת ועדת תאונת העבודה, ובכוונתה לטעון גם להחלת תקנה 15, שעשויה להגדיל את אחוזי הנכות אם ייקבע שהפגיעה מצמצמת משמעותית את כושר עבודתו.
