
האם הדרך להקמת ממשלת אחדות עוברת במשכן הנשיא? מאחורי הקלעים של המגעים להרכבת הממשלה נבחנת בימים האחרונים נוסחה שבמסגרתה ימשיך בנימין נתניהו לכהן כראש הממשלה במסגרת הסכם רוטציה, ולאחר מכן יתמודד על נשיאות המדינה. לפי פרסום של מוטי קסטל בחדשות 14, הרעיון הועלה על ידי הנשיא יצחק הרצוג בהמשך למגעים שעסקו בפרישה מהחיים הפוליטיים ובחנינה.
אחד המכשולים המרכזיים שהתעוררו במהלך השיחות נוגע להליך בחירת נשיא המדינה. מאחר שחברי הכנסת מצביעים באופן חשאי, לא ניתן להבטיח מראש כי חברי גוש השינוי יעמדו בהתחייבות לתמוך בנתניהו. לפי הדיווח, בסביבת הרצוג הציעו לפתור את הקושי באמצעות שינוי חקיקה שיהפוך את ההצבעה על זהות הנשיא הבא להצבעה גלויה.
אלא שגם לאחר העלאת הפתרון האפשרי התגלתה מחלוקת משמעותית סביב לוחות הזמנים. הרצוג צפוי לסיים את שבע שנות כהונתו ב-7 ביולי 2028, בעוד שנתניהו מעוניין להישאר בראשות הממשלה במשך שנתיים, בין היתר כדי לכהן במקביל לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שיסיים את כהונתו בינואר 2029. האפשרות להארכת כהונת הרצוג נפסלה בשל הקושי החוקתי.
עוד באתר:
במקביל, לפי פרסום ב-ynet, גורמים בליכוד ובגוש השינוי בוחנים שינוי חקיקה נוסף שיאפשר להקדים את הבחירות לנשיאות עוד בטרם השבעת הממשלה החדשה. במתווה זה, בחירת נתניהו מראש לתפקיד הנשיא תשמש ערובה לקיום הרוטציה ולהעברת ראשות הממשלה לידי גדי איזנקוט או מועמד אחר מגוש השינוי. טרם התברר אם השניים נתנו את הסכמתם למהלך.
למרות הרעיונות השונים שהועלו, בסביבת נתניהו התעורר חשש כי מדובר בניסיון להטעות את ראש הממשלה ולהרוויח זמן במסגרת המגעים הקואליציוניים. בבית הנשיא הכחישו בתוקף את הטענות על מעורבות הרצוג בגיבוש המתווה והבהירו כי הנשיא לא הציע לנתניהו הסדר כלשהו הנוגע לרוטציה, לחנינה או למינויו העתידי לנשיא המדינה. לפי שעה, המגעים לא הבשילו להסכמה.
























