בשעה שהקרבות בתימן חוזרים להתלהט סביב באב אל־מנדב, מתפתח מעברו השני של מפרץ עדן סיפור שעשוי להיות משמעותי מאוד עבור ישראל.
נשיא סומליה חסן שייח' מוחמוד טען בסוף השבוע כי ישראל מתכננת להקים בסיס ימי בעיר ברברה שבסומלילנד ולהשתמש גם בנמל התעופה שלה. לדבריו, ארצו לא תסכים לנוכחות ישראלית בשטחה "בשום תנאי". סומלילנד דחתה את הטענות.
אלא שהוויכוח על הבסיס אינו מגיע משום מקום. בחודשים האחרונים הולכות ומצטברות עדויות לקשר ביטחוני בין ישראל לסומלילנד ולעניין ישראלי מיוחד בברברה, עיר נמל שיושבת במקום שקשה למצוא אסטרטגי ממנו: מול תימן, סמוך לכניסה הדרומית לים האדום ולא הרחק ממצר באב אל־מנדב.
המדינה שאינה מדינה
עוד באתר:
כדי להבין את הסיפור צריך קודם להבין מהי סומלילנד. החבל שבצפון־מערב סומליה הכריז על עצמאותו ב־1991, ומאז מתנהל בפועל כמדינה נפרדת. יש לו נשיא, ממשלה, כוחות ביטחון ומטבע משלו, והוא נהנה מיציבות יחסית לעומת סומליה מוכת הטרור והמלחמות.
הייתה רק בעיה אחת: במשך יותר משלושה עשורים אף מדינה החברה באו"ם לא הכירה בעצמאותו. עד שהגיעה ישראל. בדצמבר 2025 הפכה ישראל למדינה הראשונה שהכירה רשמית בסומלילנד. במוגדישו הגיבו בזעם והגדירו את המהלך פגיעה בריבונות סומליה, אבל בירושלים ובהרגייסה החלו במהירות להעמיק את היחסים.
ביוני כבר הגיע נשיא סומלילנד עבדירחמן מוחמד עבדאללה לביקור רשמי בישראל בראש משלחת גדולה. באותו ביקור דיווחה רויטרס מפי שר ההגנה של סומלילנד כי ישראל מסייעת באימון אנשי צבא ומשטרה מקומיים. השר צוטט גם כשהוא מכחיש בתוקף קיומו של בסיס ישראלי או משא ומתן להקמתו.
אלא שלאחר הפרסום הוציא משרד ההגנה של סומלילנד הכחשה חריגה וטען כי השר כלל לא העניק לרויטרס ראיון או מסר את הדברים שיוחסו לו. כך שהדיווח על האימונים נותר במחלוקת.
ומה קורה בברברה?
כאן הסיפור הופך מסקרן בהרבה. כבר באפריל דיווח העיתון הצרפתי לה מונד כי אנשי ביטחון ישראלים נצפו באזור הסגור לציבור הסמוך לבסיס האמירתי בברברה. לפי הדיווח, נבדקה בין היתר אפשרות להקים במקום תחנת האזנה ומכ"ם שיופנה לעבר תימן.
ביולי פרסם העיתון תחקיר נוסף, שהתבסס גם על צילומי לוויין ותיעד עבודות נרחבות בנמל התעופה של ברברה. לפי התחקיר, איחוד האמירויות מקימה במקום תשתית צבאית הכוללת מתקנים תת־קרקעיים, ככל הנראה לאחסון תחמושת ודלק, ותשתיות נוספות שעשויות לשמש את האמירויות, ארצות הברית וישראל. בספטמבר כבר הלך לה מונד צעד נוסף ודיווח כי המתקן החשאי בברברה עומד לרשות קצינים מאיחוד האמירויות ומישראל.
ישראל לא הודיעה רשמית על הקמת בסיס צבאי בסומלילנד, וגם הרשויות המקומיות ממשיכות להכחיש הסכם כזה. לכן מוקדם להגדיר את ברברה כ"בסיס ישראלי". אבל רצף הדיווחים מלמד שהעניין הישראלי במקום רחוק מלהיות תיאורטי בלבד.
למה דווקא שם?
מבט אחד במפה מסביר כמעט הכול. ברברה יושבת על חופי מפרץ עדן, מעבר למים מתימן וסמוך לבאב אל־מנדב. זהו השער הדרומי של הים האדום והנתיב שמחבר את האוקיינוס ההודי עם אילת, תעלת סואץ והים התיכון.
ובצד השני נמצאים החות'ים. מאז פרוץ המלחמה הפכו החות'ים את המרחב הזה לחזית פעילה מול ישראל. הם שיגרו טילים וכטב"מים לעבר ישראל, תקפו אוניות ושיבשו במשך תקופות ארוכות את השיט בים האדום.
נוכחות ישראלית בברברה יכולה להעניק לישראל נקודת תצפית ומודיעין קרובה לתימן, יכולת טובה יותר לעקוב אחר פעילות החות'ים ודריסת רגל בצומת ימי שהפך בשנים האחרונות לאחת מנקודות התורפה האסטרטגיות של ישראל.
החות'ים עצמם כבר הבינו את המשמעות. מנהיגם עבד אל־מלכ אל־חות'י הזהיר בעבר כי נוכחות ישראלית בסומלילנד תהפוך ל"מטרה צבאית לגיטימית".
סומליה חוששת, סומלילנד מרוויחה
מבחינת סומליה, הסיפור הוא קודם כול מאבק על שלמות המדינה. מוגדישו רואה בסומלילנד חלק בלתי נפרד משטחה, ולכן עצם ההכרה הישראלית בה הייתה מכה מדינית קשה. נוכחות ביטחונית ישראלית בברברה תהפוך מבחינתה את ההכרה הדיפלומטית לעובדה אסטרטגית בשטח.
עבור סומלילנד, לעומת זאת, הקשר עם ישראל הוא הזדמנות נדירה. אחרי 35 שנה של מאבק על הכרה בינלאומית היא קיבלה לראשונה מדינה שמכירה בעצמאותה, ובמקביל היא יכולה להציע לישראל נכס שאין להרבה מדינות באזור: מיקום מושלם מול תימן והכניסה לים האדום.
לכן השאלה אם מעל ברברה יתנוסס אי פעם שלט שעליו כתוב "בסיס ישראלי" היא כמעט משנית.
ישראל כבר פתחה דלת במקום שבו עד לפני שנה כמעט לא הייתה לה דריסת רגל גלויה, ובחודשים האחרונים מצטברים דיווחים על קשר ביטחוני ונוכחות ישראלית באזור. דווקא עכשיו, כשהמלחמה בתימן מתעוררת מחדש והמאבק על באב אל־מנדב מתחמם, הנקודה הקטנה הזאת בקרן אפריקה עשויה להפוך לנכס אסטרטגי חשוב במיוחד.
