לקראת שבת בראשית הבעל״ט מומחה הכשרות הרב יוחנן רייכמן מספר את סיפור הקידוש שטלטל את מתפללי בית המדרש המפואר בלונדון בירת הממלכה המאוחדת אשתקד.
שבת בראשית.
השבת הראשונה שאחרי שמחת תורה.
עוד באתר:
שבת שבה התורה מתחילה מחדש “בראשית ברא אלוקים” וגם בתי הכנסת חוזרים לשגרת החורף המבורכת.
בבית הכנסת, השמחה הייתה גדולה במיוחד.
בעל השמחה היה יהודי אשכנזי, מחשובי המתפללים, שזכה בשמחת תורה לעלות לתורה כחתן בראשית. וכמנהג ישראל, שבחסדי ה’ תורה ומנהגים עוברים מדור לדור, ערך בשבת בראשית קידוש גדול ומכובד לכל קרוביו, אוהביו ומכריו.
אבל לא סתם קידוש.
הוא הכין הפתעה.
במשך שנים שמר במרתף הפרטי שלו אוצר קטן. יין משובח, מעשה ידיו להתפאר, שהכין בעצמו לפני שנים רבות. הוא טיפח אותו בסבלנות, השביח אותו בחביות מיוחדות, שמר עליו במרתף קריר ומבוקר, והמתין לרגע שבו יוכל להוציאו לאור.
והרגע הגיע.
בקבוק היין הונח אחר כבוד על שולחן הכבוד במזרח בית הכנסת.
הקהל התבונן.
החתן בראשית מאושר.
והאווירה הייתה חגיגית.
בבית הכנסת ישבו יחד יהודים מכל גווני הקשת: ספרדים ואשכנזים, חסידים וליטאים, בני עדות שונות כולם בני אברהם יצחק ויעקב, וכולם באו לכבד את חתן בראשית ולשמוח עמו.
בעל השמחה הגביה את הכוס.
הוא בירך בכוונה ובהתרגשות:
“בורא פרי הגפן.”
ואחר כך, כדרך ברכת היין במקרים המתאימים, נאמרה גם ברכת הטוב והמטיב.
הכוסות הורמו.
הלבבות התרוממו.
ומיד לאחר מכן התיישבו כולם לסעודה.
והייתה זו סעודה שלא הייתה מביישת שום קידוש של שבת בראשית: דגים מלוחים, מעדנים ומיני מתיקה, תופינים, תבשילים מהבילים, וכמובן אי אפשר בלי אותה מנה אשכנזית קרה ומפורסמת, רגל קרושה.
הצלחות התמלאו.
הלבבות היטיבו.
היין נמזג.
והכול התנהל על מי מנוחות.
עד שנפתחה הדלת.
אל בית הכנסת נכנס השכן.
רב ספרדי מוכר, תלמיד חכם, מרבני בית הכנסת המקביל.
בעל השמחה הבחין בו מיד.
הוא קם ממקומו, אץ אליו בחיוך רחב, וכיבד אותו בגביע הכסף מלא מן היין המיוחד וביקש ממנו לקדש כדי שגם הוא יענג את השבת.
הרב נטל את הכוס.
הביט בה.
ואז, כדרכם של תלמידי חכמים, במקום לשאול אם היין טעים שאל שאלה אחרת לגמרי:
“ומה עם הכשרות?”
בעל השמחה חייך.
“ברוך ה’, הכול מסודר.”
“תרומות ומעשרות?”
“מסודר.”
“ערלה?”
“נבדק.”
“כלאי הכרם?”
“חלילה וחס.”
הרב הנהן.
הסברים ניתנו, פרטים נבדקו, והכול נראה לכאורה כשורה.
ואז, כמעט כבדרך אגב, הטיל הרב את הפצצה.
הוא הביט בבקבוק.
הביט בכוס.
ושאל:
“תגיד לי כמה יין יש כאן באמת?”
בעל השמחה, שהיה משוכנע שכבר עבר את כל משוכות הכשרות האפשריות, השיב בפשטות:
“הבאתי ענבים מספרד. היין יצא חזק מאוד. אז מיזגתי אותו במים.”
הרב הרים גבה.
“באיזה יחס?”
“בערך אחד לשש.”
“מה זאת אומרת?”
“על כל חלק אחד יין — שישה חלקים מים.”
שתיקה.
בעל השמחה עדיין לא הבין מה עומד לקרות.
“כלומר,” המשיך, “יש כאן בערך שבעה־עשר אחוז יין. והשאר מים.”
הרב הסתכל עליו.
ואז אמר בשקט:
“לפי הרמ”א לאשכנזים, יש לברך עליו ‘בורא פרי הגפן’, ובנסיבות המתאימות אפשר לקדש עליו.”
בעל השמחה חייך.
“אז הכול בסדר!”
הרב עצר.
“לא בדיוק.”
החיוך נעלם.
“לדעת מרן הבית יוסף, אין זה כך.”
השולחן השתתק.
הרב המשיך:
“לדעת מרן, צריך שיהיה רוב יין. לא שבעה־עשר אחוז. צריך רוב, חמישים ואחד אחוז ומעלה. ואם אין רוב יין, אין כאן ‘בורא פרי הגפן’ לדעת מרן, אלא ברכתו ‘שהכול’.”
הוא הביט סביב.
“וממילא אי אפשר לקדש עליו.”
המשפט האחרון נחת בבית הכנסת כמו רעם.
פתאום נשמעו פחות קולות של כפיות ויותר קולות של לחשושים.
מישהו עצר באמצע ביס.
אחר הניח את המזלג.
שלישי הביט בכוס שבידו כאילו היא הפכה לפתע לחפץ חשוד.
ואז הגיע הרגע הדרמטי באמת.
כי באולם ישבו לא מעט בני עדות המזרח אברכים ספרדים חשובים.
והם כבר… אכלו. הדגים נאכלו.
המעדנים נאכלו. התבשילים נאכלו.
ואז נפלה ההבנה:
אם היין אינו כשר לקידוש לדעת מרן הרי שהסעודה שלהם התחילה ללא קידוש.
סערה התחוללה בבית המדרש.
תלמידי חכמים התקרבו.
אחד הציג סברה מכאן.
אחר השיב מסברה אחרת.
שלישי הזכיר חילוק.
רביעי ביקש לדייק בלשון הפוסקים.
חלל בית הכנסת התמלאה בהבל פה של דברי תורה בריתחא דאורייתא. חשמל באויר.
והקידוש שהיה אמור להיות רגע של קידוש של בשבת בראשית רגילה, הפך בתוך דקות לסוגיה הלכתית סוערת.
ואז נשמעה ההכרעה.
הפסיקה שהובאה בשם מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל ( יום ההילולא ג׳ בחשון) הייתה ברורה:
הספרדים ההולכים לאור פסקי מרן אינם יכולים להמשיך לאכול על סמך הקידוש שנעשה על אותו יין.
לעצור.
מיד.
ומי שרוצה להמשיך בסעודה עליו להשיג יין הכשר לקידוש לפי מנהג ופסק מרן.
ומי שאין בידו אפשרות כזאת?
שימהר לביתו.
ויקדש שם כראוי.
כך, באחת, הפך בקבוק היין המשובח אותו יין שהוכן במשך שנים, שהושבח בחביות, שנשמר במרתף קריר ומבוקר, ושבעליו שמח בו כל כך מסתם קידוש ללב סערה הלכתית מרתקת.
שבת בראשית שלום ומבורך.
קישור ל"חדר הוראתי" – שאלות ובירורים, מידע והתייעצות, בתחום "כשרות המטבח היהודי ומוצרי המזון בעידן הטכנולוגי".
