שלוש שנים אחרי החטיפה מכפר עזה והסוף הכואב שבו נורה יותם חיים הי"ד בשוגג על ידי כוח צה"ל לאחר שנמלט משבי חמאס, אמו איריס חיים בוחרת לספר את הסיפור שלו לא רק מתוך הכאב, אלא מתוך שליחות.
בתוכנית "הבמה שלך" בהגשת יונת קפלן בקול חי, התארחה איריס חיים, אמו של יותם חיים הי"ד, שנחטף מכפר עזה ונורה בשוגג על ידי כוח צה"ל לאחר שנמלט משבי חמאס.
בפתח השיחה נשאלה חיים איך אפשר לומר "בוקר טוב" ביום כזה. היא השיבה בפשטות כואבת: "כל השבוע זה קשה לי קצת להגיד טוב, אבל אני רגילה להגיד בוקר טוב כבשגרה… אז אני אומרת, גם שהבוקר הזה יהיה טוב". קפלן הגדירה זאת כתפילה, לא כקביעה.
עוד באתר:
חיים סיפרה כי אחרי שלוש שנים היא מרגישה שמצאה דרך להתמודד עם הסיפור שלה כאם. "אני יודעת שיותם נמצא במקום הכי טוב שיש, וזה כן מצליח לנחם אותי", אמרה. לדבריה, יותם "השאיר לנו עבודה כאן בעולם הזה", והנאמנות לקול הפנימי היא גם נאמנות למה שהוא מבקש ממשפחתו להמשיך לעשות.
אחד החלקים החזקים בשיחה עסק בדרך שבה היא בוחרת לספר לעצמה את סיפור מותו של יותם. למרות הכאב הנורא שבירי השגוי, חיים אמרה כי היא אינה נאחזת רק בפרטי האירוע. "אנחנו מספרים לעצמנו את הסיפור, שיותם הוא בעצם גיבור, שברח מהשבי, שעשה מעשה גבורה בלתי יתואר".
לדבריה, העיסוק בשאלה "איך זה קרה" עלול להטביע את האדם בכאב. במקום זאת היא מבקשת להתבונן בסיפור הגדול יותר: "מעניין אותי הסיפור הגדול של יותם, של עם ישראל, של הגבורה שלנו".
חיים הדגישה כי אין בכך מחיקה של אחריות. להפך, היא אמרה שצריך לבדוק, לברר ולתקן. אבל בהתמודדות האישית שלה, היא אינה יכולה לנתק את הסיפור המשפחתי מהסיפור הרחב של עם ישראל, מההיסטוריה ומהאמונה שכל מי שנהרג במלחמה הזאת השאיר אחריו שליחות.
כשנשאלה איך מצליחים להגיע למקום הזה, היא סיפרה כי זה לא קרה ביום אחד. לאחר ההודעה על מותו של יותם היו בכי ונפילה, אך בהמשך עברה תהליכים רגשיים ורוחניים עמוקים, כולל עבודה פנימית, מיינדפולנס ומדיטציות. "איריס חיים לא נולדה בשביעי לאוקטובר", אמרה. "עברתי המון תהליכים של התבוננות פנימית, שבאמת עזרו לי מאוד להתמודד".
רגע מרגש במיוחד הגיע כשקפלן ביקשה ממנה לומר מה יותם היה אומר היום. חיים השיבה: "אימא, אני מאמין בך, תמשיכי לעשות את מה שאת עושה". לדבריה, היא מרגישה שיותם שותף שלה לדרך, עד המפגש בעולם הבא.
בסיום השיחה הביאה חיים את המשפט שיותם כתב עשר שנים קודם לכן, והפך לאחר מותו לסטיקר ולמסר משפחתי-לאומי: "תסתכלו אחד לשני בעיניים, תגידו מילה טובה, אל תשפטו, זה יכול לעזור". חיים הוסיפה כי אם כל אחד יעשה שינוי קטן ויתפוס את עצמו ברגע של שיפוטיות, כבר תהיה כאן התחלה אחרת.
זה היה אולי המסר הנקי ביותר של השיחה כולה: לא לברוח מהכאב, לא למחוק את השאלות, אבל גם לא להישאר רק בתוך הפצע. להרים מבט, לראות את האדם שמולנו, ולדבר אליו קצת יותר יפה.
האזינו לראיון המלא מתוך 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן ב'קול חי':
