מסמכים רשמיים של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים חושפים את אחורי הקלעים של סיכום הדיון בנושא יישום פסק הדין וסטטוס פעולות האכיפה נגד חייבי גיוס לצה"ל. המסמכים מאירים באור מדאיג את המדיניות הממוקדת שניהלה המדינה נגד ציבור שומרי המצוות, ובראשם חסידי ברסלב שעשו את דרכם לקיבוץ המסורתי באומן לקראת ראש השנה, בגל מעצרים שהותיר חותם קשה וכואב בציבור החרדי כולו.
על פי הנתונים המפורטים המובאים בסיכום הדיון, בין התאריכים 1 בספטמבר 2026 ועד ל-22 בספטמבר 2026, הפעילה המדינה מערך אכיפה מוגבר ונוקשה בשיתוף פעולה הדוק בין משטרת ישראל, רשות האוכלוסין וההגירה וגורמי הצבא. המוקדים המרכזיים שבהם התרכזה הפעילות כללו את נמל התעופה בן גוריון, מעבר אלנבי ומעבר טאבה.
במסגרת מבצע ריכוז המאמצים בחודש ספטמבר, נתפסו ועוכבו בסך הכל 212 עריקים ומשתמטים ברחבי מעברי הגבול השונים. מתוך סך הכל העצורים בתקופה רגישה זו, כמות דרמטית של 163 עצורים הגיעה מתוך בני הציבור החרדי – רובם ככולם חסידי ברסלב שניסו לצאת את גבולות הארץ כדי לקיים את הציווי של רבי נחמן מברסלב ולהגיע לקיבוץ המסורתי באומן בימי ראש השנה.
עוד באתר:
הנתונים מוכיחים כי נמל התעופה בן גוריון הפך למוקד מרכזי של מכשולים ומעצרים. מתחקיר הפעילות עולה כי תפקוד מוקד טאבה תוגבר לאחר שהתברר ש-20 משתמטים המיועדים לצבא נתפסו במקום בעת שנסו לצאת מישראל. מתוך 188 עצורים שנתפסו לאורך התקופה בנמל התעופה בן גוריון, 64 מהם נתפסו דווקא בחזרתם אל גבולות ישראל, דבר המלמד על כך שישנם כאלו שהצליחו בכל זאת לצאת מהארץ, ועל מצוד מתמשך שמנהלת המדינה נגד שומרי המצוות גם עם שובם ארצה ממסעם.
בקהילות החסידיות ובקרב חסידי ברסלב מתארים את האירועים הללו כגל של רדיפת חסידי ברסלב על ידי המדינה וגורמי האכיפה. לטענת גורמים המעורים בפרטים, הבחירה למקד את המשאבים והדומיננטיות של גורמי הביטחון דווקא סביב חסידים העושים דרכם אל הקיבוץ המסורתי באומן בחודש אלול מהווה פגיעה חמורה וחציית קו אדום בחופש הפולחן והתנועה, תוך ניצול ציני של מועדים קדושים כדי להפעיל לחץ על הציבור החרדי.
לצד המעצרים הקשים והפגיעה בשגרת החגים של המאות, מציגים המסמכים תמונת מצב מורכבת על גורלם של העצורים. חלק מהחסידים שנעצרו במעברי הגבול הצליחו לאחר הליכים משפטיים מזורזים להשתחרר עוד טרם מועד הטיסה שלהם, ועשו את דרכם ברגע האחרון לקיבוץ המסורתי באומן. עם זאת, המחיר הכבד שולם על ידי כ-70 עריקים נוספים שלא שוחררו, ונאלצו לבלות את ימי ראש השנה הקדושים במאסר מאחורי סורג ובריח בכלא הצבאי.
במסמכי הדיון אצל המשנה ליועצת המשפטית לממשלה מודים גורמי הצבא בגלוי כי ההחלטה למקד את כל כובד המשקל המבצעי במעצרם של חסידי ברסלב בדרך לאומן באה על חשבון משימות אחרות. בדיון צוין במפורש כי בשל הריכוז האדיר של הכוחות בנמל התעופה ובמעבר טאבה בתקופת החגים, "לא התקיימה אכיפה יזומה כלפי עריקים בתוך הארץ".
אולם, אותם מסמכים מעבירים מסר חד משמעי וברור לקראת הבאות: ההפסקה הזמנית ב"אכיפה היזומה" ברחוב החרדי הייתה תוצאה של עומס חגי תשרי בלבד. החל מחודש אוקטובר, המדינה מתכוונת לחדש את הפעילות היזומה בכל הכוח, כולל תיאום הדוק בין משטרת ישראל לתחנות המשטרה הצבאית ברחבי הארץ, כדי להמשיך במסע הלחצים והמעצרים כפי שקרה בדיוק אמש במודיעין.
