"אַיֶּכָּה?" – זו השאלה שניצבת כבר בתחילת ספר בראשית. הרב פנגר מסביר כי היא אינה שאלה על מקום פיזי, הקב"ה לא ביקש לדעת היכן נמצא אדם הראשון, אלא שאל אותו למעשה: איפה אתה עומד בחיים? מה קרה לך? ממה אתה מתחבא? ומה מפעיל אותך? השאלה הזו הופכת לכלי להתבוננות עצמית: להבין היכן אנחנו נמצאים לפני שאנחנו מנסים להחליט לאן אנחנו רוצים להגיע. כמו מערכת GPS שאינה יודעת לאתר את מיקומך הנוכחי – גם יעד מדויק לא יסייע אם אינך יודע מהי נקודת המוצא. לכן הצעד הראשון בכל שינוי הוא מודעות: להכיר את הקשיים, היתרונות, החוזקות והחולשות, ולצאת מ"טייס אוטומטי" למצב שבו אפשר לבחור.
הרב פנגר מסביר את ההבחנה בין בחירה לבין תגובה. בחירה מתרחשת כאשר אדם עומד בצורה מאוזנת מול אפשרויות ויכול להחליט כיצד לפעול. תגובה היא מצב שבו משהו "תופס" אותו כמו קרס. משפט שנאמר גורם לעלבון, ילד שלא מקשיב מעורר כעס, הודעה שלא נענתה יוצרת לחץ, הצלחה של אדם אחר מעוררת קנאה, ועייפות או פחד מובילים לפעולה כמעט אוטומטית. כדי לצאת מהמעגל הזה הציג הרב את משל המגדלור: ספינת מלחמה דרשה מאור שנראה מולה לזוז, אך לאחר חילופי דברים התברר שהאור אינו ספינה אלא מגדלור. המסר היה ברור: במקום לנסות לשנות את מה שמולנו, צריך קודם לבדוק מה אנחנו יכולים לשנות בעצמנו.
הדברים נאמרו בתוכנית 'השראה יומית' עם הרב יצחק פנגר. הרב הציג את מודל "אַיֶּכָּה": א' – אירוע, י' – יש בי, כ' – כותרת, וה' – החלטה. האירוע הוא העובדות בלבד, "מה המצלמה הייתה מצלמת", בלי פירושים ובלי רגשות. לאחר מכן בודקים מה "יש בי" – איזה רגש התעורר. הדגש הוא לא לומר "אני כועס", אלא "יש בי כעס", משום שהאדם אינו הרגש שלו. השלב הבא הוא הכותרת – הסיפור שהאדם מספר לעצמו על האירוע. למשל, הודעה שלא נענתה יכולה להפוך מיד לסיפור של התעלמות וזלזול, אך אפשר לספר עליה גם סיפור אחר. לבסוף מגיעה ההחלטה: מה אני בוחר לעשות עכשיו?
עוד באתר:
בהמשך הודגש כי אדם עלול "להתחבא" מאחורי עבודה, אוכל, טלפון, שינה, עשייה בלתי פוסקת, תלונות או ריצוי של אחרים, במקום להתמודד עם מה שמתרחש בתוכו. לכן יש ללמוד לזהות רגשות ולתת להם שם: "אני פגוע", "אני מאוכזב", "אני מפוחד", "אני בודד" או "אני מתוסכל". הרגש אינו זהות, אלא משהו שנמצא באדם.
המסר המסכם הוא: האדם גדול יותר מהקשיים ומהסיפור שהוא מספר לעצמו. החיים כוללים נפילות, שריטות ואכזבות, אך מי שפועל מוכן גם להיפגע בדרך – ובעיקר לקום ולהמשיך. השאלה "אַיֶּכָּה" מבקשת לעצור ולבדוק: איפה אני, ממה אני מתחבא, מה אני מרגיש ומה אני בוחר לעשות. בתוך כל אדם יש אור וחושך, והעבודה היא לזהות אותם ולאפשר לחלק החיובי להוביל. "אני זה לא הרגש", נאמר, אלא אדם שמסוגל להתבונן ברגש, להבין אותו, ולבחור את הצעד הבא.
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'השראה יומית' ב'קול חי':
