חוקי תעמולת הבחירות בישראל מיושנים ואינם מותאמים לעידן הרשתות החברתיות, הוואטסאפ וה-AI – כך טוען עו"ד גיא בוסי, מומחה לדיני בחירות, שמתח ביקורת חריפה על האופן שבו מתפרשות כיום הוראות החוק ועל מרחב שיקול הדעת שניתן ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
הדברים נאמרו על רקע החלטתו האחרונה של יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, שקבע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה בחלק מפרסומיו שימוש במשאבי ציבור לצורכי תעמולת בחירות, וחייב אותו בהוצאות אישיות בסך 29 אלף שקלים. חמש מתוך שש העתירות שנדונו התקבלו במלואן או בחלקן.
את הדברים אמר בוסי בשיחה עם עפר גדנקן בתוכנית 'שטח שיווקי' ב'קול חי'. בוסי הזכיר כי חוק הבחירות (דרכי תעמולה) נחקק בשנת 1959, הרבה לפני עידן הרשתות החברתיות, וטען כי הפער הזה מאפשר כיום פרשנות רחבה מאוד של החוק. במהלך השיחה הוא מתח ביקורת חריפה על פסיקות סולברג וטען כי חלק מהן פוגעות, לשיטתו, במיוחד במפלגות הימין והדתיות. מדובר בעמדתו של בוסי, ולא בקביעה עובדתית.
עוד באתר:
בוסי וגדנקן דנו גם באפשרות של קמפיינים שמפרסמים במכוון תוכן גבולי או אסור, מתוך ידיעה שגם אם יוסר בהמשך הוא כבר יופץ ברשת. בוסי הציע להחמיר את הסנקציות הכספיות על פרסומים שנקבע כי הם אסורים, כדי להפוך את ההפרה לפחות משתלמת מבחינה קמפיינית.
השיחה עסקה גם בפערים בין כלי התקשורת: ערוצי טלוויזיה נדרשים להקצות זמן שידור לתעמולת בחירות, בעוד שאתרי אינטרנט ועיתונים יכולים לקבל תשלום עבור פרסום, והרדיואים האזוריים אינם שותפים במנגנון באותה צורה. גדנקן תהה אם הגיע הזמן לשנות מן היסוד את המודל הקיים, ובוסי הסכים כי מדובר במבנה אנכרוניסטי.
לקראת סיום חזר בוסי על עמדתו כי לא צפוי שינוי מהיר בחקיקה, אף שלדבריו המציאות התקשורתית והפוליטית השתנתה לחלוטין מאז שנות ה-50.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'שטח שיווקי' ב'קול חי':
