ישראלי שיצא לטייל בנמיביה עם רעייתו לקה בדום לב ונפטר, והרשויות המקומיות הודיעו כי בכוונתן לבצע נתיחה בגופתו. אלא שבמהלך המאמצים למנוע את הנתיחה ולהביא את המנוח לקבורה בישראל, התרחש רגע יוצא דופן שחיבר בין טרגדיה עכשווית לאירוע שאירע במדינה לפני 19 שנה.
בפינת "צרות של אחרים" במגזין הצהריים ב"קול חי", סיפר פסח באגד על הכותרות שמעסיקות בימים אלה את נמיביה: ההיערכות להשבעת הנשיאה הנבחרת, התפרצות מחלת הפה והטלפיים שעצרה את ייצוא הבשר, ודרמה חשבונאית בסוכנות הידיעות הלאומית בעקבות טעות שכר מביכה.
אבל הזווית הישראלית הייתה הסיפור המרכזי באמת: לאחר פטירת הישראלי, החלו זק"א, משרד החוץ ושליח חב"ד המקומי לפעול כדי למנוע את הנתיחה. אל המאמץ הצטרף יוסי לנדאו, קמב"ט זק"א במרחב לכיש ומוותיקי הארגון.
עוד באתר:
לנדאו סיפר בשיחה עם אריאל ברמן כי לפני 19 שנה יצא עם צוות זק"א לנמיביה בעקבות התרסקות מטוס קטן שבה נהרגו חמישה ישראלים. לדבריו, אנשי זק"א הגיעו אז במיוחד מהארץ כדי לדאוג לכבוד המת ולהביא את ההרוגים לקבר ישראל.
גם במקרה הנוכחי, הפנייה הגיעה למוקד זק"א בעקבות מצוקת המשפחה. האלמנה שהתה בנמיביה, רחוקה מהארץ, ובזק"א החלו לבדוק כיצד ניתן לסייע לה מול הרשויות המקומיות.
תחילה נוצר קשר עם שליח חב"ד במקום, הרב יוסף רחימי, שנסע למקום וניסה לסייע למשפחה. בהמשך התנהלה שיחת וידאו עם חוקר משטרה מקומי שהיה אחראי על המקרה, בניסיון להסביר כיצד ניתן לפעול בצורה שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בכבוד המת.
ואז הגיע הרגע המפתיע. במהלך השיחה הביט החוקר בלנדאו ואמר לו שהוא נראה לו מוכר. לנדאו שאל אם היה אי פעם בישראל, והחוקר השיב שלא. לאחר מכן שאל החוקר אם לנדאו היה בעבר בנמיביה, ולנדאו הזכיר את התרסקות המטוס מלפני כ-20 שנה.
באותו רגע נזכר החוקר: הוא פגש את אנשי זק"א בזירת האסון ובמכון לרפואה משפטית, וזכר כיצד פעלו אז לשמירה על כבוד המתים. הזיכרון הזה שינה את השיחה. לדברי לנדאו, החוקר אמר כי הוא מוכן לחתום על ויתור על הנתיחה, בתנאי שיועבר אליו מכתב רפואי מתאים מישראל.
במגזין הצהריים ציינו כי מדובר בדוגמה נדירה לכוחו של מעשה חסד ישן: התנהלות רגישה ומכבדת מלפני 19 שנה הפכה לפתע למפתח שסייע למשפחה יהודית נוספת, במדינה רחוקה, בשעתה הקשה.
