גל מעצרי בני הישיבות הפך לאחד הנושאים הנפיצים ביותר במערכת הבחירות, אחרי חודשים שבהם כמעט לא נרשמו מעצרים, ובימים האחרונים דווח על שורה של עצורים חדשים. השאלה שמרחפת מעל הסערה: האם מדובר באכיפה עניינית, או במהלך שמשפיע ישירות על הזירה הפוליטית?
ב"מהדורה המרכזית" בהגשת אבי מימרן ב"קול חי" התייחסו הפרשנים משה גלסנר ושלום ירושלמי להתפתחות, ונחלקו בשאלה האם יש כאן ניסיון מכוון להשפיע על הבחירות באמצעות הצפת נושא גיוס החרדים.
גלסנר טען כי אירוע הגיוס כולו הוא אירוע פוליטי, וכי המערכת המשפטית "מתגייסת לעזרת השמאל" כדי להחזיר את נושא הגיוס לראש סדר היום, לאחר תקופה שבה נתניהו הצליח לדבר על נושאים שבהם יש לו יתרון פוליטי. לדבריו, המעצרים משחקים "באופן ברור לרעת הימין ולטובת השמאל".
עוד באתר:
לדבריו, גם מי שתומכים בשילוב חרדים בצה"ל מבינים שמעצרי בני ישיבות אינם הדרך לכך. גלסנר הזכיר גורמים העוסקים בגיוס חרדים שטוענים כי המעצרים גורמים נזק משמעותי, ואמר כי מעצר כזה "לא מביא לגיוס של חרדי אחד", אלא רק מקצין את העמדות.
מנגד, שלום ירושלמי דחה את הטענה שמעצרים מתבצעים כדי להשפיע על הבחירות. לדבריו, מנקודת מבט חילונית, מי שאינו מתגייס אמור להיעצר כפי שקורה לכל צעיר אחר שאינו מתייצב לצבא. עם זאת, הוא הסכים כי גיוס החרדים הוא אחד הדגלים המרכזיים של מפלגות גוש השינוי בבחירות הנוכחיות.
ירושלמי אמר כי סוגיית הגיוס אינה אירוע צדדי או זמני, אלא "הסיפור של הבחירות האלה". לדבריו, בנט, ליברמן, לפיד ובעיקר איזנקוט עוסקים בנושא, והוא הפך לציר מרכזי של הקמפיין הפוליטי מול החרדים והימין.
מימרן העיר כי במשך חודשים לא נעצר אף תלמיד ישיבה, ואילו בתוך ימים ספורים נרשם גל מעצרים. ירושלמי השיב כי בציבור הכללי נשאלת שאלה הפוכה: כיצד מתוך עשרות אלפי חייבי גיוס נעצרים רק עשרות בודדות. עם זאת, גם הוא הודה כי המעצרים אינם מביאים לגיוס חרדים, אלא הופכים את העצורים לגיבורים בעיני סביבתם.
גלסנר הרחיב וטען כי אין מדובר באירוע פנימי בלבד של הציבור החרדי. לדבריו, אם יהיו הפגנות בעקבות המעצרים, הדבר יהפוך לשיח כלל-ישראלי, יגרור חסימות כבישים, כעס ציבורי והסתה נגד החרדים. לטענתו, בכך מתקבע נושא החרדים בראש סדר היום, כחלק מקמפיין רחב נגד הציבור החרדי.
בחלק השני של השיחה עבר הדיון לשאלת הגושים הפוליטיים. ירושלמי טען כי כרגע לא מסתמנת הכרעה ברורה בבחירות, וכי מצב של תיקו עשוי לשרת את נתניהו, שימשיך לכהן בממשלת מעבר. לדבריו, בגוש השינוי מחפשים כל אפשרות להגיע ל-61 מנדטים, כולל רע"ם, חרדים או הסכמות כלשהן סביב חוק הגיוס.
גלסנר חלק על המספרים שמציגים סקרים מסוימים, וטען כי גוש הימין קרוב יותר ל-57 או 58 מנדטים מאשר ל-50. עם זאת, הוא הסכים שנתניהו עדיין רחוק מהכרעה, והעריך כי במערכת הפוליטית מתחילים להתכוונן גם לאפשרות של ממשלת אחדות.
המחלוקת בין השניים נמשכה גם סביב השאלה האם ממשלת אחדות אפשרית כל עוד נתניהו עומד בראש הליכוד. ירושלמי טען כי הבעיה המרכזית של גוש השינוי היא נתניהו עצמו, בין היתר בעקבות 7 באוקטובר והסירוב להקים ועדת חקירה ממלכתית; גלסנר טען מנגד כי השמאל נוהג לאורך השנים להפוך כל מנהיג ימין לדמון פוליטי.
בסיום הדיון חזר ירושלמי על הדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, שתשים לדבריו סוף לוויכוח הציבורי ותגלה את האמת. גלסנר השיב בספקנות לשאלה האם ועדה כזו אכן תתקבל על כלל הציבור.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן ב'קול חי':
