לחיצה על "אני מסכים" או חתימה על טופס אינן בהכרח מעניקות תוקף לכל תנאי שמופיע בו. כאשר מדובר בחוזה אחיד, ניתן לבחון אם הסעיפים שבו מקפחים את הלקוח, ובמקרים המתאימים לבקש את ביטולם או שינוים.
חוזה אחיד, הסביר מאיר רוזנס, נועד לשימוש מול לקוחות רבים ותנאיו נקבעים מראש. בניגוד להסכם שעליו מנהלים משא ומתן, ללקוח בדרך כלל אין אפשרות מעשית לשנות את הנוסח. חוזים כאלה מלווים אותנו בכניסה לחניונים, בשימוש באפליקציות ובפעילויות פנאי.
בשיחה עם הלל קסלר בתוכנית 'עושים סדר' ב'קול חי' הדגיש רוזנס את ההבדל בין תנאים הבטלים מכוח החוק לבין תנאים שקיימת לגביהם חזקה שהם מקפחים ונדרשת בחינה משפטית. בין היתר התייחס לתנאי בחוזה אחיד הפוטר ספק מאחריות לנזק גוף המוטלת עליו בדין.
עוד באתר:
להמחשת הדברים הזכיר מקרה הנוגע לפגיעה במתחם טרמפולינות, וכן פסיקה שעסקה בתנאי של פייסבוק שחייב התדיינות בחו"ל. לדבריו, האפשרות לתבוע בישראל לא נשללה רק משום שהמשתמש אישר את התנאים. הוא הזכיר גם מחלוקת עם חברה קדישא על הגבלת הכיתוב במצבה.
באשר לנזקי רכוש, הסביר כי התמונה מורכבת יותר: אין להסיק שכל הגבלת אחריות בטלה, ויש לבחון את תוכן הסעיף ואת נסיבות ההתקשרות. גם בחניון, השלט המצהיר שהחברה אינה אחראית אינו בהכרח מכריע לבדו.
רוזנס המליץ למי שסבור שנפגע מתנאי מקפח להתייעץ עם אנשי מקצוע. המסר המרכזי שלו: החתימה אינה סוף פסוק, ואפשר לבחון את תוקף התנאים גם לאחר ההתקשרות.
האזינו לשיחה המלאה ב"עושים סדר" ב'קול חי':
