אנחנו מתפללות לפרנסה, להתפתחות ולהזדמנויות חדשות, אבל האם אנחנו מוכנות לקבל אותן כשהן מגיעות? הרבנית פרי כהן הציעה להתבונן בפער שבין הרצון להגשים חלומות לבין החשש לעזוב את המוכר והבטוח.
"אנחנו לפעמים גם רוצות גשם, אבל מצד שני מתפללות שלא יקרה", אמרה. לדבריה, גם כשאישה מכירה בכישוריה ורוצה לפתוח עסק או להתקדם בעבודה, הפחד מהצעד הראשון עלול לעצור אותה.
בשיחתה השבועית עם יונת קפלן בתוכנית 'הבמה שלך' ב'קול חי', קישרה הרבנית בין בקשת הגשמים לבין הגשמה אישית. היא התייחסה לתפילת עוברי הדרכים המבקשים להימנע מגשם שעלול להפריע למסעם, והציעה לראות בכך משל לרצון שלנו להמשיך בדרך המוכרת, גם כאשר השינוי עשוי להצמיח אותנו.
עוד באתר:
הרבנית שיתפה כי כאשר עבדה בצהרון, ביקשה מהקב"ה שיוביל אותה לדרך חדשה: "אני נותנת לך רק את היד". בהמשך, במהלך היריון התאומים שלה, אושפזה בעקבות חשד רפואי. את התקופה ההיא תיארה כחלק מהמסע האישי שממנו צמחה עשייתה בהמשך, בעידוד בעלה ובהתקדמות הדרגתית.
גם כיום, לקראת נסיעה בשבוע הבא לסבב הרצאות בקליפורניה, היא מרגישה את החשש מפני החדש. לדבריה, הפחד אינו מסתיים בהכרח כשהחלום מתחיל להתגשם: "לפעמים מפחיד אותנו להיות ביעד של עצמנו, כי אנחנו מפחדים מה יהיה היעד הבא".
קפלן הוסיפה כי לעיתים הפחד להצליח גדול מהפחד להיכשל, בשל השאלות שההצלחה מעוררת. בסיום הזכירה לעצור ולהכיר בטוב שכבר הגיע: "לפעמים אנחנו לא קולטים שכל התפילות – הנה אנחנו חיים את הרגע שהתפללנו עליו".
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'הבמה שלך' ב'קול חי':
