
ברוך דיין האמת. השבוע הלך לעולמו רבי מיכאל בדלוב ז"ל, איש חסד ואוהב תורה, מוקיר ומכבד תלמידי חכמים, שהיה מוכר בשכונת רמת אלחנן כאדם אהוב על הבריות, בעל לב רחב ומסירות יוצאת דופן לתורה ולמשפחתו.
רבי מיכאל ז"ל ראה בערך לימוד התורה יסוד מרכזי בחייו. הוא שאף שבניו יקדישו את חייהם ללימוד התורה ויזכו לגדול כתלמידי חכמים וכאברכים. לשם כך עמל לפרנסת משפחתו, מתוך רצון לאפשר לבניו לשבת ולעסוק בתורה, כשהוא תומך בהם כלכלית ומסייע להם להמשיך בדרכם הרוחנית. אהבתו לתורה באה לידי ביטוי גם באהבתו לשמוע דברי תורה ולזמר תדיר פרקי תהילים, שהיו חלק בלתי נפרד מעולמו.
בשלוש השנים האחרונות התמודד רבי מיכאל עם המחלה הקשה שפגעה בעצמותיו. במהלך תקופה זו עבר ייסורים רבים, שאותם קיבל באמונה ובאהבה, מתוך דבקות בהקב"ה.
עוד באתר:
אחד היסודות המרכזיים בחייו של רבי מיכאל ז"ל היה מצוות כיבוד אב ואם. הוא הקפיד על מצווה זו במסירות יוצאת דופן, ובמיוחד במסירותו לאמו האלמנה. הוא עשה כל שביכולתו כדי לכבדה ולדאוג לצרכיה באהבה ובמסירות אין קץ.

לא הייתה זו רק הנהגה אישית, אלא דרך חיים שביקש להנחיל לדורות הבאים. הוא הקפיד להשריש בקרב בניו את חשיבותה של מצוות כיבוד הורים, מתוך הבנה כי זו אחת מאבני היסוד של הבית היהודי ושל עבודת ה'.
רבי מיכאל ז"ל זכה לראות את ילדיו, נכדיו ואף ניניו, ולהתפלל עבורם שיזכו לבריאות, להצלחה, לתורה וליראת שמים. עבורו, המשפחה הייתה מקור של שמחה וזכות, והדאגה לדורות ההמשך הייתה בנשמתו.
פטירתו מותירה חלל גדול בקרב בני משפחתו, מכריו וכל מי שזכה להכירו. דמותו תיזכר בזכות אהבת התורה, החסד, התמיכה בלומדי התורה, מסירותו למשפחתו והקפדתו על מצוות כיבוד הורים.
במהלך ימי השבעה, בעת ביקורו לניחום אבלים של המרא דאתרא בשכונת רמת אלחנן, הגאון רבי יצחק זילברשטיין, נשא הרב דברים על חשיבות ההתחזקות בכבודה של השבת.

לאור הדברים, מבקשים בני המשפחה מהציבור לקבל על עצמו קבלה טובה לעילוי נשמת רבי מיכאל בן מזל בדלוב ז"ל, ולהתחזק בכבודה ובקדושתה של השבת. בפרט, הם מבקשים להימנע ככל הניתן מדברי חולין בשבת קודש ולהקדיש את הזמן לדברי תורה, לתפילה ולדיבורים שבקדושה.
קבלה זו, שכל אחד יכול לקבל על עצמו בהתאם ליכולתו, עשויה להיות זכות גדולה לעילוי נשמתו, וכן ביטוי של הכרת הטוב מצד מכריו ומוקיריו, להמשך דרכו של רבי מיכאל ז"ל, שהעריך את התורה, כיבד את לומדיה והשתדל להנחיל את ערכיה לבני משפחתו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
























































