המומחה מזהיר: שעון הקיץ פוגע בשינה ובבריאות

הרווחנו הלילה שעת שינה, אבל האם אנחנו משלמים מחיר בריאותי על הזזת השעון פעמיים בשנה? לדברי פרופ' רן טאובר, חוקר שעונים ביולוגיים מאוניברסיטת חיפה, התשובה חיובית בהחלט. הוא מזהיר כי המעבר לשעון קיץ אינו רק מטרד זמני, אלא שינוי שעלול לפגוע באיכות השינה ובבריאות הציבור, וקורא להנהיג בישראל שעון חורף קבוע לאורך כל השנה.

בריאיון ל'מגזין הצהריים' ב'קול חי', בהגשת אריאל ברמן, הסביר פרופ' טאובר מדוע השעון הביולוגי שלנו זקוק לאור בשעות הבוקר ולחושך בשעות הלילה, ומה קורה כאשר השעון הרשמי מתרחק מהמחזור הטבעי של הגוף.

"אנחנו צריכים אור בבוקר וחושך בלילה"

לדברי טאובר, בגופם של בני האדם, כמו אצל מרבית היצורים החיים, פועל מנגנון ביולוגי פנימי המשמש מעין קוצב זמן.

המנגנון הזה מסייע לווסת את שעות השינה והערות, את זמני האכילה ואת הפעילות הגופנית וההורמונלית לאורך היממה.

אלא שכדי לפעול בצורה מיטבית, השעון הביולוגי חייב להסתנכרן עם מחזור האור והחושך הטבעי. "אנחנו כבני אדם אוהבים אור", הסביר הפרופסור, "אבל מה שהרבה אנשים מפספסים זה שאנחנו צריכים את האור בבוקר, ובלילה אנחנו צריכים חושך".

לדבריו, חשיפה לאור בשעות הערב והלילה עלולה לעכב את הפרשת המלטונין, ההורמון המסייע לגוף להתכונן לשינה.

לא רק שעה אחת: המחיר המצטבר של שעון הקיץ

כאשר נשאל האם הזזת השעון עדיין משמעותית בעידן שבו בני אדם ממילא אינם קמים עם הזריחה והולכים לישון עם השקיעה, השיב טאובר בנחרצות.

"יש השפעה שלילית של המעבר לשעון קיץ", אמר, והצביע על מחקרים המצביעים על עלייה בתאונות דרכים ובאירועים רפואיים מסוימים לאחר המעבר.

לדבריו, אובדן שעת השינה במעבר לשעון קיץ עלול להיות משמעותי במיוחד בשבוע או בשבועיים הראשונים.

אולם הבעיה אינה מסתיימת בתקופת ההסתגלות. "יש גם אפקט כרוני", הסביר. "במשך כל התקופה הזאת שאנחנו נמצאים בשעון קיץ, ואנחנו נחשפים ליותר אור בלילה, אנחנו מפסידים משהו כמו רבע שעה, עשרים דקות שינה כל יום".

לדבריו, מדובר בפגיעה מצטברת בשינה, שעלולה להשפיע על התפקוד היומיומי ועל הבריאות.

אז למה בכלל התחילו להזיז את השעון?

במהלך התוכנית הוצגה גם סקירה היסטורית של שעון הקיץ, שהתברר כי מקורו אינו דווקא ברצון להעניק לציבור עוד שעות בילוי בשמש.

כבר בשנת 1784 פרסם בנג'מין פרנקלין מאמר סאטירי שבו הציע לתושבי פריז להקדים את שעות היקיצה כדי לחסוך בשימוש בנרות.

בשנת 1895 העלה חוקר החרקים הניו־זילנדי ג'ורג' הדסון הצעה להזיז את השעון, בין היתר כדי ליהנות משעות אור נוספות לאחר יום העבודה.

אולם רק במלחמת העולם הראשונה הפך הרעיון למדיניות ממשלתית. בשנת 1916 הנהיגה גרמניה שעון קיץ כדי לחסוך באנרגיה, בתקופה שבה הפחם היה משאב חיוני לתעשייה ולמאמץ המלחמתי.

מדינות נוספות אימצו בהמשך את השיטה.

בארץ ישראל הונהג שעון קיץ בתקופת המנדט הבריטי, בשנת 1940. לאחר הקמת המדינה נמשך השימוש בו, אך במהלך השנים בוטל והוחזר כמה פעמים.

החל משנת 1985 הפך המעבר העונתי לנוהג קבוע בישראל, ובשנת 2013 נקבע ההסדר החוקי הנהוג כיום.

הפתרון של הפרופסור: שעון חורף כל השנה

כשנשאל האם הגיע הזמן להפסיק את הזזת השעון בישראל, השיב טאובר בחיוב.

אולם הוא הדגיש כי יש הבדל מהותי בין ביטול המעבר העונתי לטובת שעון קיץ קבוע לבין הנהגת שעון חורף קבוע.

לדבריו, דווקא האפשרות הראשונה עלולה ליצור בעיה חמורה יותר.

"המשמעות הבעייתית של שעון קיץ תמידי היא שבחורף אנחנו נתעורר בחושך. נלך לבית הספר בחושך, נלך לעבודה בחושך", הסביר.

טאובר ציין כי אגודות מקצועיות של חוקרי שעונים ביולוגיים בצפון אמריקה ובאירופה פרסמו ניירות עמדה התומכים בשעון הסטנדרטי, כלומר שעון החורף, לאורך כל השנה.

הוא הזכיר גם ניסיונות במדינות שונות להנהיג שעון קיץ קבוע, שבחלקם בוטלה ההחלטה לאחר שהתבררו השלכותיה.

כשברמן סיכם את עמדתו ושאל האם המלצתו היא לבחור בשעון החורף ולהישאר איתו לאורך כל השנה, השיב טאובר: "לחלוטין, לחלוטין".

ומה הקשר בין שעון הקיץ לפיגוע שסוכל?

במהלך השידור הוזכר גם סיפור היסטורי חריג מספטמבר 1999, שלפיו פער בין שעון הקיץ בישראל לבין השעה שהייתה נהוגה ברשות הפלסטינית תרם להתפוצצות מוקדמת של מטעני חבלה שהכינו מחבלים, המטענים התפוצצו לפני שהגיעו ליעדם, ובכך נמנע פיגוע מתוכנן באוטובוסים.

בשורה התחתונה, המסר של פרופ' טאובר ברור: מבחינת השעון הביולוגי, לא כל שעה נוספת של אור בערב היא בהכרח רווח. לפעמים דווקא החושך הוא מה שהגוף צריך.

האזינו לריאיון המלא מתוך 'מגזין הצהריים' ב'קול חי', בהגשת אריאל ברמן: