מיליוני ישראלים ייכנסו ביום שלישי אל מאחורי הפרגוד וישלשלו מעטפה לקלפי. אבל כמה מהם יודעים שהמילה המוכרת כל כך ממערכות הבחירות מופיעה כבר במשנה, בתיאור אחת העבודות המרכזיות של הכהן הגדול ביום הכיפורים?
בפינה הקבועה 'מאיפה אתה יודע', ששודרה ב'קול חי', יצא עפר גדנקן בעקבות סיפורה של המילה 'קלפי', מהעולם היווני העתיק ועד לבחירות המודרניות. בהמשך הצטרף איש התקשורת והלשון חיים זיסוביץ', ממקימי מחלקת החדשות ב'קול חי', כדי לעשות סדר במונחים שאנחנו שומעים כמעט מדי יום בתקופת הבחירות.
הקלפי הראשונה? בבית המקדש
מקורה של המילה 'קלפי' ביוונית העתיקה, שבה שימשה לציון כלי קיבול, כד או כלי ששימש בין היתר להגרלות.
עוד באתר:
המילה חדרה ללשון חז"ל, ושימשה לתיאור הכלי שבו הונחו הגורלות בעבודת יום הכיפורים בבית המקדש.
בתורה מתואר כיצד הכהן הגדול נדרש להטיל גורל בין שני השעירים: האחד לה' והשני לעזאזל.
במשנה במסכת יומא מתואר הרגע שבו ניגש הכהן הגדול אל הקלפי והעלה מתוכה את הגורלות.
"טרף בקלפי והעלה שני גורלות", נאמר במשנה.
בתוך הקלפי היו שני גורלות, שעל אחד מהם נכתב "לה'" ועל האחר "לעזאזל". הכהן הגדול העלה גורל בכל אחת מידיו, וכך נקבע ייעודו של כל שעיר.
גדנקן הזכיר כי גם בתלמוד הבבלי, במסכת בבא בתרא, מתוארת חלוקת נחלות הארץ לשבטים בימי יהושע בן נון באמצעות גורלות וקלפיות.
איך הגיעה הקלפי מבית המקדש לבחירות?
במהלך התרחבות העיתונות העברית במאה ה־19 נדרשו הכותבים למצוא מונחים עבריים למוסדות ולתהליכים פוליטיים שהיו נהוגים במדינות אירופה.
כאשר ביקשו לתאר את התיבה שאליה משלשלים פתקי הצבעה, התאימה המילה העתיקה 'קלפי' לשימוש החדש.
כך הפך הכלי ששימש להטלת גורלות למילה המזוהה כיום עם בחירות דמוקרטיות.
ההבדל, כמובן, משמעותי: בבית המקדש שימשה הקלפי להגרלה, ואילו בבחירות המודרניות היא משמשת לאיסוף קולותיהם של הבוחרים.
אז איך אומרים: קַלְפִּי או קַלְפֵּי?
לאחר הסקירה ההיסטורית הצטרף לשידור חיים זיסוביץ', שהתבקש להכריע בשאלה שמעסיקה לא מעט מגישי חדשות ופוליטיקאים: כיצד נכון להגות את המילה 'קלפי'?
זיסוביץ' הסביר כי ההגייה התקנית היא במלרע, כלומר בהטעמת ההברה האחרונה.
לדבריו, רבים משתמשים בהגיות אחרות, אך לא כולן תואמות את התקן שנקבע בעברית.
כשנשאל מדוע גם פוליטיקאים בכירים אינם מקפידים על ההגייה, השיב בחיוך כי מדובר בשיבוש נפוץ, אך כזה שאפשר לסלוח עליו.
קואליציה ואופוזיציה? בעברית זה 'יחדה' ו'נגדה'
השיחה עברה למילים פוליטיות נוספות, ובראשן 'קואליציה' ו'אופוזיציה'.
זיסוביץ' סיפר כי האקדמיה ללשון העברית הציעה בעבר חלופות עבריות לשני המונחים הלועזיים: 'יחדה' לקואליציה ו'נגדה' לאופוזיציה.
אלא שההצעות לא נקלטו בציבור.
"שנים שידרתי בקול ישראל, ושידרתי גם מערכות בחירות. אף פעם לא השתמשתי, לא במילה נגדה ולא יחדה", סיפר.
לדבריו, אף שהאקדמיה מציעה חלופות למילים לועזיות, הציבור אינו מחויב לאמץ כל חידוש.
לעומת זאת, החלופה העברית למילה 'פריימריז' דווקא הצליחה: 'בחירות מקדימות' הפכה לביטוי שגור גם בתקשורת ובמערכת הפוליטית.
המילה 'מפלגה' מופיעה כבר בתנ"ך
אחת ההפתעות הנוספות בפינה הייתה הגילוי שהמילה 'מפלגה' אינה המצאה של העברית החדשה.
לדברי זיסוביץ', מקורה של המילה במקרא, בספר דברי הימים, שם מופיעה צורת הרבים 'מפלגות'.
המילה קשורה לשורש פל"ג, שממנו נגזרות מילים המציינות חלוקה והפרדה.
"מפלגה זה פילוג", הסביר זיסוביץ', והוסיף כי כל מפלגה נבדלת מן האחרות ומייצגת קבוצה בעלת דרך משלה.
במהלך השיחה התייחס גם לשינויים שעברו מילים בשפה העברית, ובהם ההכרה בשימוש במילה 'גרב' הן בלשון זכר והן בלשון נקבה.
לדבריו, השפה משתנה עם השנים, ולעיתים גם האקדמיה מתאימה את החלטותיה לשימוש הרווח בציבור.
בפעם הבאה שתיכנסו לקלפי
כך, רגע לפני הבחירות, מתברר שמאחורי המילים השגרתיות ביותר של המערכת הפוליטית מסתתרים אלפי שנות היסטוריה, מקורות חז"ל, חידושי לשון וסיפורים מפתיעים.
והקלפי? היא אולי סמל הבחירות המודרניות, אבל את שמה קיבלה מכלי הגורלות העתיק של הכהן הגדול ביום הכיפורים.
האזינו לפינה המלאה 'מאיפה אתה יודע', עם עפר גדנקן ובהשתתפות חיים זיסוביץ', מתוך שידורי 'קול חי':
