האם תוצאות הבחירות לכנסת ה-26 עלולות להיפסל בעקבות החשדות החמורים למעורבות זרה, לשוחד בחירות ולזיופי קולות? בעוד המערכת הפוליטית סוערת בעקבות פנייתו החריגה של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לראש השב"כ דוד זיני, בימין מקווים כי חקירת החשדות תוביל לחשיפת ממצאים משמעותיים, שעשויים להצדיק את ביטול תוצאות הבחירות. אלא שצעד דרמטי כזה אינו חסר תקדים בישראל.
לפני כ-13 שנה התחוללה בבית שמש סערה פוליטית ומשפטית, שבסיומה קבע בית המשפט כי הבחירות שנערכו בעיר אינן תקפות, והורה על קיומן מחדש. ההחלטה, שאושרה בהמשך בבית המשפט העליון, נחשבת לאחד התקדימים הבולטים בישראל לפסילת בחירות בשל פגיעה חמורה בטוהר ההצבעה.
הניצחון החרדי שהסתיים בבית המשפט
ב-22 באוקטובר 2013 נערכו הבחירות לרשויות המקומיות. בבית שמש התמודד ראש העיר המכהן, משה אבוטבול מש"ס, מול אלי כהן, שזכה לתמיכת חלקים נרחבים מהציבור הלא-חרדי בעיר.
עוד באתר:
בתום מערכת בחירות סוערת ומתוחה הוכרז אבוטבול כמנצח, לאחר שזכה ב-17,344 קולות, לעומת 16,388 קולות לכהן. הפער בין המועמדים עמד על 956 קולות בלבד.
אלא שכבר במהלך יום הבחירות נחשפה פרשה חמורה. חקירת המשטרה העלתה חשד להתארגנות שיטתית שנועדה לאפשר לאנשים להצביע באמצעות תעודות זהות שאינן שייכות להם.
במסגרת החקירה נחשפו תעודות זהות שנאספו מתושבים שלא התכוונו להשתתף בבחירות, ובהם אנשי קבוצות קנאיות המתנגדות להשתתפות בהליך הדמוקרטי. על פי הממצאים, פעילים השתמשו בתעודות כדי להתחזות לבוחרים אחרים ולהצביע בשמם.
המשטרה חשפה עשרות תעודות זהות, רשימות של קלפיות וחומרים נוספים שהעידו על פעילות מאורגנת. בעקבות הממצאים הוגשו ערעורים על תוצאות הבחירות, ובהם ערעור מטעם היועץ המשפטי לממשלה.
ההכרעה הדרמטית: לבטל את הבחירות כולן
ב-26 בדצמבר 2013 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, את ערעור היועץ המשפטי לממשלה.
הרכב השופטים, בראשות הנשיא דוד חשין ובהשתתפות השופטים משה סובל ויגאל מרזל, קבע כי הבחירות בבית שמש נפגעו מליקוי מהותי ושורשי, שהיה עלול להשפיע על תוצאותיהן.
המסקנה הייתה חריגה ודרמטית: לא להסתפק בבדיקת קלפיות מסוימות, לא להורות על תיקון נקודתי של התוצאות, אלא לבטל את הבחירות לראשות העיר ולמועצת העיר ולהורות על עריכתן מחדש.
אחת הסוגיות המרכזיות הייתה העובדה שלא הוכח באופן פרטני כי מספר הקולות המזויפים עלה על הפער בין שני המועמדים.
אולם בית המשפט קבע כי מכלול הראיות מלמד על התארגנות רחבה ושיטתית, וכי היקף הפגיעה בטוהר הבחירות עלול היה להשפיע על התוצאה.
בכך הובהר עיקרון משפטי משמעותי: לצורך ביטול בחירות אין הכרח להוכיח כיצד הצביע כל אדם שהשתתף בזיוף, או להציג רשימה מדויקת של כל הקולות הפסולים. ניתן להסתמך על מכלול ראיות המלמדות על פגיעה חמורה בתהליך הבחירות, ובלבד שמתקיימים התנאים המשפטיים הנדרשים.
העליון אישר: הבחירות יתקיימו מחדש
משה אבוטבול וגורמים נוספים ביקשו לערער על ההחלטה הדרמטית. אלא שב-11 בפברואר 2014 דחה בית המשפט העליון את בקשות רשות הערעור, והותיר על כנה את החלטת המחוזי.
בהחלטתו בתיק בר"ם 213/14 עמד השופט עוזי פוגלמן על הממצאים החמורים ועל התשתית הראייתית שהצדיקה את התערבות בית המשפט.
חשוב להדגיש כי במסגרת ההליך לא נקבע שמשה אבוטבול עצמו היה מעורב במעשי הזיוף. ההכרעה עסקה בפגיעה בטוהר הבחירות ובהשפעתה האפשרית על התוצאות, ולא בקביעה של אחריות אישית מצד ראש העיר הנבחר.
ב-11 במרץ 2014 התקיימו הבחירות החוזרות בבית שמש. באופן מעניין, אבוטבול ניצח גם הפעם, ואף הגדיל את הפער בינו לבין יריבו.
כלומר, הבחירות המקוריות נפסלו לחלוטין, אך ההכרעה המחודשת של התושבים הותירה את ראש העיר בתפקידו.
האם התקדים עשוי לחזור בבחירות לכנסת?
כאן מגיעה השאלה המעסיקה כעת את המערכת הפוליטית: האם ניתן ליישם עיקרון דומה גם בבחירות הארציות? התשובה המשפטית היא שהאפשרות קיימת, אך מדובר בהליך שונה, המתנהל מכוח חוק אחר.
סעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת מאפשר להגיש ערעור על תוצאות הבחירות, בין היתר כאשר נטען כי הבחירות לא התנהלו כחוק, כי חלוקת המנדטים הייתה שגויה או כי קולות שניתנו לרשימה מסוימת הושגו שלא כחוק.
התנאי המרכזי הוא שהליקוי הנטען עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות.
החוק מעניק לבית המשפט סמכות מפורשת לבטל את הבחירות בכללן או בקלפי מסוימת, ולהורות על עריכתן מחדש. לצד זאת, הוא מאפשר גם סעדים מצומצמים יותר, ובהם תיקון התוצאות.
המשמעות היא שבמקרה שבו יתגלו ראיות לזיופים שיטתיים ונרחבים, שהיו עשויים להשפיע על חלוקת המנדטים בכנסת, עשויה להתעורר אפשרות משפטית ממשית לערעור על התוצאות ואף לדרישה לקיום בחירות חוזרות.
עם זאת, הפסיקה מבית שמש אינה מחייבת פסילה אוטומטית של בחירות לכנסת. ההכרעה תלויה בראיות, בהיקף הפגיעה ובהשפעתה האפשרית על התוצאות.
בימין מקווים לחשיפת ממצאים דרמטיים
הדיון המשפטי מקבל משמעות מיוחדת בעקבות ההתפתחויות האחרונות.
הבוקר פנה השופט נעם סולברג לראש השב"כ דוד זיני, בעקבות מידע שהוצג בפניו על חשדות להשפעה פסולה על הבחירות באמצעות מימון זר מצד גורמים הפועלים נגד האינטרס הישראלי.
סולברג ביקש מהשב"כ לחקור את החשדות ולאתר ראיות שיוכלו לבסס אותם או להפריכם, תוך שהוא מדגיש כי בשלב זה אין בידיו לקבוע את טיב החשדות.
במקביל, בליכוד העלו טענות חמורות בנוגע למימון זר ולשוחד בחירות שנועדו, לטענת המפלגה, להשפיע על שיעור ההצבעה בחברה הערבית ועל תוצאות הבחירות.
בהודעה חריפה שפרסמה המפלגה נטען כי מדובר בפגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית, ונשמעה הטענה כי הבחירות נגנבו.
בימין מקווים כי החקירות יחשפו לא רק פעילות מימון אסורה, אלא גם ראיות למעשים בלתי חוקיים בהיקף שהיה עשוי לשנות את תוצאות הבחירות.
התקדים מבית שמש: האם החשדות עשויים להוביל לבחירות חוזרות?
בתוך כך, שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, מצביע על ארבעה עקרונות משפטיים העולים מפסק הדין: אין הכרח להוכיח בוודאות מוחלטת שהתוצאה שובשה, אלא ניתן להסתפק באפשרות ממשית להשפעה על התוצאות; במקרים של מרמה מתוכננת עשוי היקף העבירות שנחשפו להיות רק חלק מהתמונה; ביטול בחירות נועד להגן על טוהר ההליך ולא להעניש מועמד מסוים; וכאשר לא ניתן לבודד את הפגיעה לקלפיות מסוימות, עשוי להתעורר צורך בביטול רחב יותר של התוצאות.
"מה מעקרונות אלו יהיה נכון, אם יתברר כי הייתה כאן מערכת מתוכננת, רחבה, ממוסדת של זיופים והטיות שפוגעת באמון הציבור, שכל אחד יחליט", כתב פילבר.
המרוץ נגד השעון
לחקירת החשדות יש גם משמעות מבחינת לוחות הזמנים. חוק הבחירות לכנסת קובע כי ערעור על תוצאות הבחירות יוגש בתוך 14 ימים מפרסום התוצאות הרשמיות, אם כי בית המשפט רשאי להאריך את המועד בנסיבות מיוחדות.
זו אחת הסיבות לכך שסולברג ביקש לקבל את ממצאי הבדיקה בהקדם, ככל שיימצאו ממצאים כאלה.
ככל שהחקירה תחשוף ראיות משמעותיות יותר, כך עשויה להתחדד השאלה האם מדובר בעבירות פליליות שיש לטפל בהן במישור החקירתי בלבד, או בפגיעה בטוהר הבחירות המצדיקה גם התערבות בתוצאות עצמן.
התקדים מבית שמש מוכיח כי בישראל כבר התקבלה החלטה שיפוטית לבטל מערכת בחירות שלמה בשל זיופים שיטתיים. כעת, כאשר החשדות הנוגעים לבחירות לכנסת ה-26 נמצאים בבדיקה, בימין מקווים כי הממצאים יבססו עילה לצעד דרמטי דומה.
אלא שבין התקווה הפוליטית לבין ביטול הבחירות בפועל עומדים תנאים משפטיים מחמירים, ובראשם הצורך להוכיח פגיעה בטוהר הבחירות שהייתה עשויה להשפיע על התוצאות.
השאלה המכרעת תהיה אפוא לא רק אם נעברו עבירות, אלא האם היקפן ומשמעותן מצדיקים את התערבות בית המשפט בהכרעת הבוחר.
