בפרשה נאמר: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם". רש"י מסביר כי הקב"ה הוציא את החמה מנרתיקה כדי שלא להטריח את אברהם אבינו באורחים. אך יש לשאול: מדוע נדרשה דווקא הוצאת החמה מנרתיקה, ומה הקשר בין השמש לבין הכנסת האורחים של אברהם?
בספר "חיי אליהו" מובא ביאור על פי דברי הגמרא במסכת בבא בתרא, שאבן טובה הייתה תלויה בצווארו של אברהם אבינו, וכל מי שראה אותה התרפא מיד. לאחר פטירתו תלה הקב"ה את אותה אבן בגלגל חמה. ומבאר ה"חיי אליהו", שהמרגלית רומזת לאמונה באחדות ה', שאותה פרסם אברהם אבינו בעולם, ובכך קירב אנשים רבים תחת כנפי השכינה והביא ריפוי לעולם.
לאחר פטירת אברהם, כאשר לא היה עוד מי שיפיץ את האמונה בדרכו, תלה הקב"ה את האבן בגלגל החמה משום שהוא מעיד על כבוד ה' וקדושתו באמצעות נפלאות הבריאה. ממילא, כל עוד אברהם עסק בפרסום שם ה', לא היה צורך להוציא את החמה מנרתיקה. אולם כאשר הקב"ה ביקש שלא להטריח את הצדיק באורחים, יצאה החמה לפרסם את שמו של הקב"ה במקום עבודתו של אברהם.
עוד באתר:
דבר נוסף שצריך להבין: מדוע ישב אברהם אבינו בפתח האוהל וחיפש "עובר ושב", במקום להישאר בבית ולחכות שיגיעו אורחים שיקבלם בסבר פנים יפות? הרב שמואל דוד וולקין, מסביר כי אברהם לא דאג לעני שכבר התרגל לבקש צדקה, משום שאדם כזה לא יחשוש להיכנס לביתו של נדיב. דאגתו הייתה דווקא לאורח המתבייש, שמסתובב סביב פתחי נדיבים אך נסוג לאחור כשהוא מתקרב לדלת.
לכן יצא אברהם לחפש את העוברים והשבים, כדי לזהות את מי שמתבייש להיכנס ולהזמין אותו במאור פנים, להאכילו ביד רחבה ולאפשר לו להתארח. כפי שאומרת הגמרא, שהיה אברהם אומר לאורחיו: "לא משלי אכלתם, משל אלוקי העולם". בכך לימד אותם להודות לקב"ה ולברך אותו על המזון שאכלו.
האזינו לווארט והשירים מתוך התוכנית 'שעתיים לשבת' ב'קול חי מיוזיק':
