המזרח התיכון ניצב בפני ימים רגישים במיוחד, כאשר החשש מחידוש המתקפה האמריקנית נגד איראן גובר. שר החוץ המצרי, בדר עבד אל-עאטי, אמר בריאיון לערוץ סקיי ניוז בערבית כי קהיר מגבירה את המגעים עם וושינגטון וטהרן בניסיון למנוע הידרדרות צבאית. לדבריו, מצרים פועלת בתיאום עם מדינות המפרץ, טורקיה ופקיסטן, בתקווה שהצדדים ישובו לשולחן המשא ומתן.
במקביל, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי המשלחת האיראנית ממשיכה היום (ראשון) את שיחותיה בדוחה, בירת קטאר, זה היום השלישי ברציפות. המתווכים הקטארים מקיימים קשר רציף עם הממשל האמריקני בניסיון לגבש הסכמות. על הפרק עומד מתווה שיאפשר את פתיחת מצר הורמוז וחידוש המשא ומתן, אולם מחלוקות מהותיות עדיין מפרידות בין הצדדים.
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, אישר כי הדיונים מתקדמים, אך הבהיר שטרם הושגה פריצת דרך. "כרגע נמשכות השיחות של המשלחת האיראנית עם המתווכים בקטאר לגבי המתווה של היומיים, והן נמצאות בדרך ליישום, אבל טרם הגענו לתוצאה סופית, וההצלחה תלויה בתשובות שהצד השני ייתן לשאלותינו", אמר. לדבריו, טהרן נערכת במקביל לאפשרות של עימות נוסף.
עוד באתר:
לצד הניסיונות להגיע להסדר, בטהרן משמיעים איומים חריפים. מוחמד מח'בר, יועצו של המנהיג העליון, הצהיר כי דוקטרינת ההרתעה האיראנית עוברת שינוי מהותי, וכי המרחק הגאוגרפי כבר אינו מגביל את התגובה האפשרית. משמעות הדברים היא איום איראני להרחיב את זירת התגובה גם מעבר לגבולות המזרח התיכון, אם יתחדשו התקיפות.
גם שר ההגנה האיראני הצטרף למסרים המאיימים והכריז על האצת ייצור אמצעי הלחימה, חיזוק התעשיות הביטחוניות ושיפור מוכנות הכוחות המזוינים. "כל תוקפנות תיענה בתגובה הולמת, נחרצת ויעילה, והיקף, הזמן וההשלכות של התגובה ההגנתית של איראן לא ייקבעו בידי המאיימים", הזהיר. עראקצ'י מצדו הדגיש כי איראן מוכנה בו זמנית להגנה ולדיפלומטיה, וכי ההכרעה כעת בידי האמריקנים.
חזית נוספת שמעסיקה את המתווכים היא תימן, שם נמשכת המתיחות בין החות'ים הנתמכים בידי איראן לבין סעודיה. הפרלמנט המצרי אישר אפשרות לסיוע הגנתי לסעודים, אולם שר החוץ עבד אל-עאטי הבהיר כי אין משמעות ההחלטה שליחת כוחות מצריים לשדה הקרב. קהיר פועלת במקביל לחידוש ההבנות הקודמות בין ריאד לחות'ים ולמניעת התרחבות העימות.
המאמצים הדיפלומטיים מתנהלים גם על רקע בחירות האמצע בארה"ב שייערכו ב-3 בנובמבר. הנשיא דונלד טראמפ הבהיר כי אינו מתכוון לתקוף באיראן לפני ההצבעה, אך לא שלל פעולה צבאית בהמשך. עבור ישראל, השאלה המרכזית היא אם ההסדר המתגבש יכלול מגבלות ממשיות על האיום האיראני, או שמא יסתפק בהפוגה זמנית שתותיר את יכולותיה הצבאיות של טהרן על כנן.
