בעקבות עתירת תנועת השמאל 'ישראל חופשית', מתחדש המאבק המשפטי על סמכויות בתי הדין הרבניים במסגרת הליכי גירושין.
על פי הדיווח ב-ynet, בג"ץ הוציא צו על תנאי בעניין סמכויות בתי הדין. במוקד המחלוקת עומד החוק שאושר בכנסת בנובמבר 2025, המאפשר לדיינים לדון במזונות ילדים גם ללא הסכמת שני ההורים.
המהלך מהווה פגיעה בסמכות בתי הדין, בעוד העותרים טוענים לפגיעה בזכויות המתדיינים ובטובת הילדים.
עוד באתר:
העתירה הוגשה בדצמבר 2025, בעקבות תיקון לחוק שיפוט בתי דין רבניים שאושר בכנסת ברוב של 53 תומכים מול 38 מתנגדים. החוק, שאושר כהוראת שעה לשנתיים, מאפשר לדיינים לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין, לרבות הוצאות מגורים, חינוך ורפואה, גם ללא הסכמת ההורה השני.
משמעות הצו, והאם סמכויות בתי הדין בוטלו?
צו על תנאי אינו פסק דין סופי ואינו מבטל כשלעצמו את החוק. משמעותו היא שבית המשפט דורש מהמשיבים להסביר מדוע לא יינתן הסעד המבוקש בעתירה. רק לאחר בחינת התשובות והטיעונים יוכל בג"ץ להכריע אם להתערב בחקיקה.
חשוב להדגיש: הצלחתי לאמת את עצם הגשת העתירה ואת החקיקה שעליה היא נסמכת, אך לא לאתר בשלב זה נוסח רשמי של הצו החדש. לכן לא ניתן לקבוע שהצו חל במפורש גם על חלוקת רכוש ומשמורת, או שהוא מבטל סמכויות קיימות בתחומים אלה.
פגיעה במעמד בתי הדין ובהלכה
למחלוקת בין הבעל והאישה עשויה להיות משמעות רחבה מעבר לשאלת הסמכות המשפטית. בתי הדין הרבניים פוסקים בענייני המעמד האישי על פי דין תורה, לצד הוראות החוק המחייבות אותם.
צמצום סמכותם לדון בעניינים הכלכליים והמשפחתיים הנלווים לגירושין עלול לחייב משפחות לנהל הליכים נפרדים, בבית הדין הרבני בעניין הגט ובבית המשפט לענייני משפחה בענייני מזונות או רכוש.
מנגד, הגבלת סמכות הכריכה עשויה להגן גם על בן זוג דתי או חרדי שאינו מעוניין לנהל עניין מסוים בבית הדין, ולאפשר לו לפנות לערכאה אזרחית. כלומר, השפעת השינוי אינה בהכרח לטובת גברים או נשים באופן אחיד.
הנושא כבר הוביל לעימות חריף בפברואר 2025, כאשר בג"ץ הגביל את סמכות בתי הדין לדון במזונות ילדים ללא הסכמה. בעקבות פסק הדין תקף יו"ר נציגות הדיינים, הרב מאיר כהנא, את ההחלטה וטען כי היא מהווה פגיעה בתורת ישראל ובציבור המתדיינים. הכנסת תיקנה בהמשך את החוק כדי להשיב את הסמכות.
ההכרעה בעתירה הנוכחית עשויה להשפיע על חלוקת הסמכויות בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט לענייני משפחה, אך עד לקבלת החלטה סופית אין לראות בעצם הוצאת הצו משום ביטול החוק.
