פער משמעותי בין שיעור העובדים הערבים במקצועות הבריאות בישראל לבין ייצוגם בצמרת הניהולית. כך עולה ממחקר שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת שחובר לאחרונה לבקשת ח"כ יאסר חוג'יראת מסיעת רע"מ.
לפי הנתונים המובאים במחקר, בשנת 2023 היו בני החברה הערבית כ-25% מהרופאים, 27% מרופאי השיניים, 27% מעובדי הסיעוד ו-49% מהרוקחים בישראל. אלא שעל פי נתוני נציבות שירות המדינה, שיעורם בקרב בעלי המשרות הבכירות ביותר במערכת הבריאות עומד על כ-7% בלבד.
רק ערבי אחד בסגל הבכיר במשרד הבריאות
עוד באתר:
במשרד הבריאות עצמו, שניים מתוך 25 חברי ההנהלה הבכירה הם ערבים, שיעור של 8%. מבין 112 משרות הסגל הבכיר במשרד ובמכון הרפואי לבטיחות בדרכים, רק אחת מאוישת בידי ערבי. בהנהלת חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, המונה 13 חברים, אין ייצוג ערבי כלל.
הפערים בקופות החולים ובבתי החולים
בשלוש מקופות החולים, כללית, מכבי ומאוחדת, מכהן חבר דירקטוריון ערבי אחד בכל קופה. מאוחדת היא היחידה שבה דווח על ייצוג ערבי בכל הדרגים הבכירים שנבדקו, בעוד שבלאומית לא דווח על ייצוג כלל. מכבי מסרה נתונים חלקיים בלבד.
ב-24 בתי החולים הממשלתיים נמנו 11 ערבים מתוך 121 חברי הנהלה, כ-9%. לעומת זאת, ב-14 בתי החולים שבבעלות כללית מדובר בשלושה מתוך 112 חברי הנהלה בלבד, כ-3%.
בבתי החולים הדסה בירושלים ולניאדו בנתניה לא נמצא ייצוג ערבי בהנהלות הבכירות שנבדקו, בעוד שבבתי החולים האנגלי והאיטלקי בנצרת שיעורו הגיע ל-86% ול-100%, בהתאמה. שלושה בתי חולים עצמאיים נוספים לא מסרו נתונים.
מדוע הייצוג הניהולי נמוך?
המחקר מצביע על חסמים ובהם פערי שפה, ריחוק גאוגרפי, היעדר קשרים מקצועיים, תנאי סף מורכבים והטיות אפשריות במכרזים.
מנגד, נציבות שירות המדינה מדווחת על מגמת שיפור ועל הרחבת תוכניות ההכשרה למנהלים, אך מדגישה כי מדובר בתהליך הדרגתי.
