הפרשה פותחת בפסוק: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה". ולכאורה צריך להבין מדוע מופיע פעמיים בפסוק המילים "חיי שרה", ומדוע התורה מפרטת את שנות חייה של שרה אמנו - דבר שלא מצאנו אצל אחרים.
בעל ה"נתיבות שלום" מסלונים מבאר כי לאחר שהשטן ראה שאברהם אבינו עמד גם בניסיון העקדה, שהיה ניסיון קשה במיוחד, הוא ביקש להעמיד אותו בניסיון נוסף. השטן ידע שהגיע זמנה של שרה להסתלק מן העולם, אך תכנן שיספרו לה לפני מותה שבנה יצחק עומד להישחט. לאחר פטירתה עלולים היו לחשוב שמתה בעקבות הבשורה, ובכך לגרום לאברהם להצטער ולהתחרט על מעשה העקדה.
משום כך מדגישה התורה "שני חיי שרה", כדי להבהיר שאלו היו שנות חייה הקצובות, ופטירתה הגיעה בזמנה ולא כתוצאה מבשורת העקדה. גם בהמשך נאמר: "ויבוא אברהם לבכותה", והאות כ' במילה "ולבכותה" נכתבת קטנה. בעל הטורים מבאר שאברהם לא הרבה בבכי משום ששרה הייתה זקנה. אולם צריך לומר כי הייתה לכך סיבה נוספת: אברהם ביקש להראות לשטן שאינו מתחרט על קיום מצוות ה' בעקדה.
עוד באתר:
מכאן עולה מסר חשוב: היצר הרע אינו מנסה להכשיל את האדם רק לפני קיום המצווה, אלא גם לאחר שהצליח להתגבר עליו ולעשות את רצון ה'. דווקא אז הוא עלול להכניס בו מחשבות של חרטה וספק, ולגרום לו לחשוב שאולי לא היה צריך לנהוג כפי שנהג. זהו הניסיון שמגיע לאחר מעשה טוב, המכונה השטן שמאחורינו. אברהם אבינו עמד בניסיון הן לפני העקדה והן לאחריה.
על פי זה מתבאר גם מה שכתוב בתפילת נשמת: "מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו". הגמרא דורשת שהמילה "עני" רומזת לדעה, כלומר לדעתו של האדם. היצר הרע מנסה לבלבל את דעתו, והקב"ה מציל אותו ממנו, משום שהיצר חזק מכל אדם ורק בסייעתא דשמיא אפשר להתגבר עליו. אך גם לאחר מכן הקב"ה מציל את האדם מניסיון נוסף: שהשטן יגזול ממנו את המעשה הטוב באמצעות חרטות ובלבולים.
האזינו לווארט והשירים מתוך התוכנית 'שעתיים לשבת' ב'קול חי מיוזיק':
